מאגר סיפורי מורשת

שמי זאביק נתיב נולדתי בשנת 1944 בתל אביב.

לאחר שירות צבאי ממושך במסלול פיקודי בנח"ל מוצנח ולאחריו עבודה בחינוך, בתפקיד מנהל בית ספר תיכון העמק המערבי, אורט ישראל יפעת. כל אלו הביאו אותי להבנה שצריך ליצור מסגרת להכשרת מלשב"ים לקראת גיוסם לצה"ל. כעבור מספר ימים ראיתי מודעה בעיתון, על עמותה שיוזמת הקמה של מכינה קדם צבאית חילונית (באותו הזמן פעלו ארבע מכינות קדם צבאיות דתיות.)

הצעתי את עצמי למכינה, להעביר שיעורים בהתנדבות בהתאם לפועלי בעבר. נפגשתי עם אחד היזמים והציעו לי להיות בתפקיד ראש מכינה. המכינה הוגדרה כמכינה למנהיגות חברתית ושמה נחשון. במסגרת המכינה לומדים החניכים תכנים שקשורים במורשת העם היהודי, מורשת קרב של מדינת ישראל, נפגשים עם אוכלוסיות שונות בישראל, מתמודדים עם אתגרים פיזיים, עורכים טיולים, ועוד מגוון נושאים ותכנים המקנים להם מיומנויות להמשך החיים ולמעורבות חברתית. נחשון זה פסק זמן מהחיים כדי להתכונן אליהם טוב יותר.

מכינת נחשון, או בשמה הנוסף "נחשון – המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית", היא המכינה הקדם-צבאית המעורבת הראשונה שהוקמה, כמכינה המיועדת לנוער חילוני ודתי. המכינה פועלת בשלושה מוקדים בקיבוץ גלאון, בקיבוץ שובל ובעיר שדרות.

בספטמבר 1997 פתחנו את מחזור א' (המחזור הראשון למכינה) שכלל 50 חניכים וחניכות ופעל למשך חצי שנה במתכונת ניסיונית, ומאז המכינה רצה. כיום יש כמאתיים חניכים וחניכות למשך שנה של פעילות, בשלוש קבוצות שונות בשדרות, שובל וגלאון. המכינה פתוחה לכל בן ובת, מכל מגזר ומכל עדה.

כיום אני בן שבעים ותשע ופועל במכינה כבר עשרים ושש שנה. היום אני מבין שכבר צריך להתחיל לחשוב על העברת המקל הלאה. המכינה תמשיך ותתעצב בהתאם למי שימשיך אותי, ואני מקווה שהחניכים ידעו לממש את עצמם למען הכלל ולמען עצמם.

הזווית האישית

רומי: הייתה לי חוויה מאוד מיוחדת ומעשירה, היה לי כיף לשמוע את סבא שלי מספר לי את הסיפורים שלו עליו.

סבא זאביק: נהנתי מכל המפגשים בתוכנית וגם ממפגש הפתיחה בזום. התפעלתי במיוחד מהיכולת של המערכת החינוכית, שמצליחה לקיים את הקשר הרב גם בטכנולוגיות מתקדמות. התרשמתי מהביקור במוזיאון "אנו" ומהילדים שגם בפעילות מחוץ לבית ספר, מתנהגים בכבוד, קשובים ובעיקר שומרים על הסבא או הסבתא, שהגיע איתם לתוכנית. היה לי לעונג להסתובב במוזיאון עם נכדתי, ולחלוק איתה רשמים וסיפורים.