מאגר סיפורי מורשת

ראיון עם סבתא אתי נער

נולדתי בתאריך 1952.3.26 לבית משפחת יום טוב. גדלתי במשפחה בת חמישה נפשות. הייתה לי ילדות נהדרת והורים שאוהבים אותי, היו לי הרבה חברות והייתי ילדה מקובלת. במשפחה, הינו מטיילים עם אבא בטבע בסוף שבוע. לא ממש חייתי בעוני, כי בתקופה ההיא לא היו לאנשים הרבה אמצעים, לא היה הרבה כסף לאנשים וחיינו כמו כולם בצימצום.

כשנולדתי המדינה הייתה בת ארבע. בילדותי לא היה הרבה ממתקים, אבל מה שהיה אכלתי. עוגיית קרם שניט וגלידות אהבתי את כל הטעמים. בזמני החופשי הייתי קוראת ספרים ומשחקת עם חברים.

כשהייתי קטנה רציתי להיות מזכירה. לא היתה לי חיית מחמד. למדתי בבית ספר יסודי שמונה שנים, כי אז לא היו חטיבות ביניים. קראו לבית ספר דתי ממלכתי. בתיכון למדתי בפתח תקווה ב"אבוקה". הלכתי כל יום לבית ספר ברגל, כי הוא היה קרוב לביתי.

בילדותי, גרתי במגדיאל שהיא כיום חלק מהוד השרון. בבית לא היה לנו מכשיר טלפון רגיל ובטח שלא טלפון סלולרי. למשפחות בודדות היה אז טלפון קווי. לא אהבתי שההורים שלי אמרו לי "אמרתי לך".

את בעלי הכרתי כבר מגיל 14, התחתנתי איתו בגיל 17. הייתי תלמידה טובה לא הייתי בצה"ל בגלל שהתחתנתי מוקדם. שמחתי שהמציאו את הטכנולוגיה אבל לא הבנתי כלום. היה לי קשה וכיף לגדל את הילדים שלי. אהבתי ללכת עם חברות לסרט. עבדתי בתור מזכירה כמו שרציתי כשהייתי קטנה

היום אני בפנסיה אני הולכת להרבה הצגות וחוגים ונהנית לארח את משפחתי המורחבת.

הזוית האישית

יובי: למדתי מלא על סבתא היה ממש כיף ומעניין.

סבתא אתי: אני נהניתי ללמד את נכדי על המשפחה שלנו ועל ילדותי