מאגר סיפורי מורשת

שמי שלמה צחי ולרגל שמונים שנה להקמת בית הספר ממ"ד דוגמא עוזיאל לבנים בחרתי לשתף בקשר המיוחד שלי אל בית הספר, שהחל עוד לפני הגיעי לכיתה א'. הוריי – אבי יוסף ואמי רומיה, היו אחראיים על התחזוקה של הבניין שבו הוקם בית הספר.

מימין אבי יוסף ז"ל ומשמאל אמי רומיה ז"ל

הבניין היה ממוקם ברחוב הלל במרכז העיר ירושלים שימש כבית המדרש למורים מזרחי ולבית ספר דוגמא. גרנו כמשפחה בדירה בבניין. במשפחתי חמישה אחים ואחיות (שמואל, רות, אברהם, אני שלמה ויוסף). כשגדלתי, למדתי בבית הספר לדוגמא במחזור השני וסיימתי את לימודי בהוראה בבית המדרש למורים מזרחי.

מכינה ב' תש"ד

משמרות הבטיחות תש"י

שמורים אצלי מחברות מבית ספר דוגמא, משנים תש"ז- תש"ט (1947-1949) בהיותי בכיתות ה' -ו'. ברצוני לדייק: בכיתה ה' נקראנו כיתה ב', הסדר היה לפי הכיתות בתיכון, כיתות א'-ג' נקראו כיתות יסוד ומכיתה ד' נקראו ראשונה, שנייה, שלישית… ולכן החמישית היא כיתה ט' בתיכון. למדתי בבית ספר בדוגמא ביסודי, בתיכון – תיכון מזרחי, ובסמינר – סמינר למורים מזרחי. כולם היו ברחוב הלל במרכז ירושלים. יותר מאוחר בית הספר ממ"ד דוגמא עבר לרחוב מסילת ישרים בבניין של בית מזי"א ולאחר מכן, בראשית שנות ה-70, עבר לרחוב לוד ששונה לרחוב הרב קפאח בשנים האחרונות. היום דוגמא נקרא דוגמא עוזיאל על שם הרב עוזיאל זצ"ל, התיכון מזרחי הפך לתיכון הימלפרב, והסמינר שמו היום מכללת ליפשיץ.

המחברות מכיתות ה'-ו' (סריקה שלהם מצורפת לסיפורי – לחצו על הקישור) משיעורי נביא. באחת המחברות כתבנו על הנביאים דמותם של נביאים ובשנייה הנביא עמוס, בתוך המחברת היו סיכומים של נושאי הלימוד לפי נבואותיו של הנביא עמוס, לדוגמא עושק עניים, במחברת כתבנו ציטוטים מספר עמוס לדוגמא: "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים" (פרק ב' פסוק ח') הכיתוב במחברת הוא בדיו ועט ציפורן משני צבעים: הכתב בכחול והניקוד באדום (למי שמבין נקרא כתיבה תמה) בנוסף הוסיפו שער בקישוט או שירטוט מיוחד.

מציג את המחברות במפגש הקשר הרב דורי

משחקי הילדות האהובים עלי הם: סטנגה, אלמבוליק, כדור הקפה, דג מלוח, קלאס וקפיצה בחבל ומחבואים ומחניים קטן. ובבית שחמט דמקה דוקים סולמות ונחשים גולות. אחד מהתחביבים שלי בילדות היה לייבש פרחי בר ולשלוח אותם לילדים יהודים בחו"ל וכך לשמור איתם על קשר. היוזמה הייתה של קק"ל (לפני האיסור על קטיפת פרחי בר). בנוסף, אהבתי לייצר משחקים לדוגמא – מכונית וקורקינט שבנויה ממוטות עץ  קוגלגרים (מייסבים). בניית המכונית ארכה כמה ימים, את המוטות אספנו מפסולת של אתרי בנייה. הייתי חבר בתנועת בני עקיבא ובכיתה י' הדרכתי בסניף בני עקיבא בשכונת נחלת אחים, במועדונים שהיו בשכונה. בשביל לאסוף כסף כיס עבדתי בימי חמישי ושישי אחרי הלימודים במשלוחי פרחים לאנשים ברחבי ירושלים, כך הייתי חוסך כסף לצרכים האישיים שלי.

אני זוכר את השמחה שפרצה בכ"ט בנובמבר 1947 בירושלים, כשנודע לנו שאומות העולם החליטו על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל. כפי שציינתי, למדתי חינוך ואף עבדתי בחינוך, עבודה שמאד אהבתי. הכרתי את אשתי בבית הספר שאותו ניהלתי בבית שמש. בית הספר שמשון ממ"ד.

התחתנתי בשנת תשכ"ו בגיל 27. זכינו בחמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות. יוסף מנחם הבכור – עובד הייטק, יעקב מאיר – עובד מחשבים במשטרה, מירב חיה – מזכירה בחברה של בן זוגה. אבישג – עקרת בית, מתניה – גימלאי של הצבא בדרגת סא"לד כיום סטודנט לדוקטורט. כמשפחה אנחנו אוהבים להיפגש ולטייל ביחד.

בחתונתי עם מרים רחל ז"ל

אני חולם לראות את הארץ שלנו פורחת. אני שומר על קשרים הדוקים עם בני משפחתי מבלה עם נכדיי ומתעניין בלימודיהם ובפעילותם החברתית ומסייע להם בכל הנדרש אני גם יוצא עם המשפחה שלי לטיולים וסיורים ברחבי הארץ ועם הנכדים סיורים לפי שכבות גיל (להכרת הארץ ולאהבת מולדת). בנוסף אני מתנדב במתנ"ס  של בית אל ובארגון פעילויות תרבותיות בעיקר לגיל השלישי.

מימין: יוצרים קשר ומתעדים סיפור, משמאל: במפגש סיום הקשר הרב דורי

הזוית האישית

שלמה צחי: כשהוצע לי להשתתף במיזם "הקשר הרב דורי" על ידי המורה רויטל כהן קלפוס, הסכמתי כי אני חלק מההיסטוריה של בית הספר. התלמיד שצוות אלי שמו מיכאל אחדות, תלמיד כיתה ו'. בפגישה הראשונה התוודענו זה לזה וקלטתי שמיכאל תלמיד נבון, מעורה בחברת התלמידים ורכש ידע רב בהוויה הישראלית. נוצרו בינינו "יחסי חברות" ושוחחנו במפגשים על נושאים שונים והכרתי את "צבריותו" ואת בני משפחתו. ממפגשים אלה למדתי, שהדור הצעיר הזה הוא עתיד המדינה. הם חכמים, סקרנים, שומרי מצוות, ואוהבי המדינה.

אני שמח שנפלה בחלקי ההזדמנות להשתתף במיזם זה. נוכחתי לדעת ש"רוח בית הספר לדוגמא" שספגתי כתלמיד, הלכה וגברה ומצמיחה דור המושתת על הערכים של הציונות הדתית, לתפארת מדינת ישראל. לשמחתי הקשר בינינו ממשיך.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

מיכאל אחדות: בשבילי תכנית הקשר הרב דורי הייתה הרבה יותר משיחה שבועית עם אדם מבוגר. למדתי משלמה הרבה דברים על החיים בתקופת הילדות שלו וגם הרבה מעבר לכך. אני ממליץ מאוד לילדים להשתתף בתוכנית זו בגלל השמחה שהשיחה גורמת למבוגר, וגם כי אפשר ללמוד הרבה מאוד מכל בן אדם, ופי כמה וכמה מאיש מבוגר שיש לו הרבה מה לספר ולשתף.

רויטל כהן קלפוס: שלמה ומיכאל אינם סבא ונכד, נקודת החיבור ביניהם היא בית ספר ממ"ד דוגמא עוזיאל ואותי הכי מרגש שהקשר נמשך גם אחרי שהמפגשים הסתיימו ואף במהלכם, שלמה התלווה למיכאל ולבני משפחתו לסיור שהתקיים בערב השיא הבית ספרי. שלמה "גוייס" על ידי לספר את סיפורו של בית הספר שחגג שמונים שנה להקמתו והגיע מבית אל, מרחק נסיעה לא קטן, במיוחד בשעות הבוקר שהכבישים עמוסים מאד- תודה רבה.