מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בבוקרשט, רומניה בשנת 1949. לאחר שסיימתי את התיכון עברתי ללמוד באוניברסיטה בבוקרשט, בפקולטה לשפות זרות, בפקולטה לאנגלית.

 

בזמן הלימודים באוניברסיטה הרב הראשי של רומניה, משה רוזן, קיבל אישור מהשלטונות הרומניים לפתוח קורסים ללימודי עברית והוראת יהדות. למזלי התקבלתי לקורסים וזה עזר לי כאשר עליתי לארץ. עליתי לארץ בשנת 1976 ומכיוון שידעתי עברית, לא למדתי באולפן אלא הלכתי מיד לקורס מורים עולים שהכין אותי להוראה בשפה האנגלית. כשסיימתי את הקורס התחלתי לעבוד בהוראה בבתי ספר ברחבי הארץ במשך 37 שנים.

 

נולדו לי בארץ שני ילדים, בת ובן. לבת קראו קרן והיא סיימה לימודים בהנדסת מכונות במכללת אורט רחובות. היא התגייסה לצבא בשנת 1999 וקיבלה תפקיד של מכונאית קרקע של מטוסי יסעור, היא שירתה בתל נוף. כאשר סיימה את השירות הסדיר נשלחה לקורס מכונאים מוטסים, קרן עברה מבדקים קשים שבהם בדקו את יכולתה הגופנית והשכלית. בתום הקורס, לאחר 10 חודשים, החלה את תפקידה כמכונאית מוטסת.

 

קרן הייתה האישה היחידה במערך היסעורים בהיסטוריה של צה"ל – היא הייתה לוחמת אוויר שהשתתפה במבצעים רבים ואהבה את המקצוע מכל הלב. בקיץ 2006 קרן השתתפה במלחמת לבנון השנייה. בהתחלה לא נתנו לה להצטרף אך היא התעקשה להשתתף במלחמה. היא הייתה פעמיים בלבנון, בתאריך 11 באוגוסט 2006 ובתאריך 12 באוגוסט 2006. בתאריך 12 באוגוסט 2006 היא השתתפה במטס הכי גדול בהיסטוריה של צה"ל להורדת כוחות לשטח לבנון. לאחר הורדת הכוחות, כאשר המסוק היה בדרכו לארץ, טיל חיזבאללה פגע בו וקרן נהרגה ביחד עם אנשי הצוות.

 

בהתחלה לא מצאו את הגופה שלה ויחידות 669 ושלדג קיבלו הוראה ממפקד חיל האוויר להיכנס לשטח לבנון ולחפש אותה וכאשר מצאו אותה הביאו אותה לארץ ברגל, במשך עשרה קילומטרים בלילה, כדי שחיזבאללה לא יזהו אותם, מה שנחשב סיפור גבורה יוצא דופן.

אנחנו עלינו לארץ בתאריך 17 לאוגוסט 1976 וקרן נקברה בתאריך 16 לאוגוסט 2006. 30 שנה לאחר עלייתנו ארצה. מאז הנפילה אנחנו עוסקים בהנצחתה וגם בחינוך הדור הצעיר ובתוך זה אנו מעבירים שיעורים במורשת קרב.

 

יהי זכרה מבורך

 

ריואנה נהגה להזכיר צמד מילים זה, "עלייה מוצלחת", פעמים רבות במהלך המפגשים שלנו ואכן סיפורה מוכיח הצלחה של עולה חדשה בארץ.

 

נהנינו מאוד לתעד את סיפורה של ריואנה, היא אישה מיוחדת בעלת כוחות גדולים. יש הרבה מה ללמוד ממנה ולעולם לא נשכח את המפגשים האלו!

עדן רודרמן ודניאל מליחין