מאגר סיפורי מורשת

שמי בנימין שמואל פוקס, נולדתי בגדרה בשנת 1935. אני נקרא על שם שני הסבים שלי, האחד בנימין פוקס "בילווי" ממייסדי גדרה, והשני שמואל "נוסינוב" מראשוני רעננה.

בילדותי עזרתי בעבודות המשק החקלאי. המשכתי בכך גם בתקופת בגרותי, אבל עיקר עיסוקי היה במערכת החינוך. הייתי מורה ומדריך בבית ספר תיכון חקלאי כנות, שם הכרתי את אישתי לאה ונולדו שתי בנותי: שרית ויעל, שהיא אמו של נכדי גלעד. לאחר מספר שנים עברתי לפיקוח בעליית הנוער והייתי מעורב בהכנת תוכניות לימוד וקליטה של עולים מברית המועצות ואיתיופיה. היום אני מתגורר ברחובות והוצאתי אלבום מיוחד על תולדות המושבה גדרה וספר שני על תולדות המשפחה שלנו. שני הספרים נמצאים בבית התפוצות.

אחלוק אתכם שני סיפורים:

הנחלת העברית במבצע משה

ילדים ובני נוער שעלו מאתיופיה במבצע משה לא ידעו ברובם קרוא וכתוב וגם הקשר שלהם ליהדות ולתרבות היהודים היה חלקי, בניגוד לעולים מתימן ומרוקו שלמדו בחדר, התפללו בבתי כנסת והיה להם בסיס מוצק בהבנת השפה העברית הדת והתרבות היהודית. עליית הנוער והיחידה להנחלת הלשון העברית שעמדתי בראשה הייתה

צריכה לפתח אמצעים מיוחדים שלא הכרנו בעבר. היינו צריכים לאמן את התלמידי בכתיבת אותיות ומשפטים כשאנו מחברים סיפורים וציורים שהיו קשורי להווי החיים שלהם באתיופיה. בית, למשל, היה ציור של הטוקול שבו גרו באתיופיה. סיפורים או מונחים אחרים היו קשורים להווי החיים שלהם כרועי צאן וחקלאים באתיופיה. היינו צריכים להוציא חוברות לימוד חדשות שהתאימו להם, היינו צריכים גם לאמן את המורים באולפנים לעבוד בקצב שיתאים לתלמידים שנכנסים בפעם הראשונה למסגרת של לימודים בבית ספר.

תותחן במלחמות ישראל

שירתי כתותחן במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפור. במלחמת ששת הימים היה לנו גדוד של תותחים מתנייעים עם תותח בקוטר 105 מ"ל שירה לטווחים קצרים בלבד. אבל באותה מלחמה כמעט ולא ירינו בו, חיל האויר פגע בכל שיירות הצבא המצרי ואנחנו פשוט נסענו בין שברי הטנקים ואספנו שבויים מצרים שברחו. הם השאירו אפילו את הנעליים שלהם בדיונות. ביום השישי הגענו לתעלת סואץ ושם הצטלמתי עם חברי.

מלחמת ההתשה התפתחה בשנים שבין ששת הימים ליום הכיפורים. הצבא המצרי ירה בתותחים על המעוזים שלנו בסיני ולאורך תעלת סואץ, ואנחנו ירינו נגדם. באותם שנים נקראתי עם הגדוד שלי לסיני ושירתנו שם תקופות ארוכות שנמשכו שבועות רבים, שם גם התבשרתי על נחיתת האדם הראשון על הירח.

מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמה קשה מאוד, בה נהרגו כמה מחברי בזמן שהסוללה שלנו הופצצה מהאוויר. גם המפקד שלי נהרג. במלחמה זו שירתנו ברמת הגולן והגענו עם התותחים לתוך השטח הסורי. בזמן המלחמה החליפו לנו את התותחים לתותחים של 175 מ"ל, שבהם ירינו עד לפרברי דמשק.

הזוית האישית

גלעד: אהבתי לעבוד עם סבא שלי, לשמוע על הסיפור שלו וללמוד על העבר שלו.