מאגר סיפורי מורשת

שמי נעמי פאר, משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, שמעון ושדי ואת סיפורו תיעדתי.

סבא נולד בשנת 1959 בפתח תקווה בבית חולים השרון. הוא גדל במרכז העיר ולמד בבית ספר גורדון.

בגיל 13 עזב את העיר לקיבוץ עין דור, בעמק יזרעאל. הוא עבד בשדות וחי את החיים הטובים. הוא הכיר חברים טובים בשם ניסים אלי ודורון.

סבא התגייס לצבא בשנת 1977 ושירת בשריון. בגיל 21 הוא נלחם במלחמת לבנון הראשונה, ובשם השני שלה, מלחמת שלום הגליל. המלחמה לא היתה נעימה בכלל. היו לו לילות ללא שינה עם פעילות רבה. במלחמה נהרג  חבר טוב  שלו בשם ירון. הוא נהרג במצודת הבופור שהיתה בעבר, אזור תיירות יפה, וכמה שנים לפני המלחמה הפכה לבסיס מחבלים וסמל להשתלטות על האזור.

ביום ה-45 למלחמה חזר סבא הביתה לקיבוץ אבל המלחמה נמשכה יותר זמן. כשחזר נסע לעבוד כמאבטח מטוסים בהסוואה בבגדים אזרחיים. סבא הסתובב בשדות תעופה ברחבי אירופה ובטיסות מישראל ברחבי העולם. הוא היה בלפחות 20 מדינות.

סבא שלי כמאבטח

לאחר שסבא סיים את עבודתו חזר לקיבוץ ושם הכיר את סבתא סוזי שהגיעה לקיבוץ מקולומביה. סבא וסבתא התאהבו. הם היו נפגשים כל ערב במועדון לחברי הקיבוץ רק כדי להיות ביחד, עד שלבסוף עברו לגור יחדיו. סבא וסבתא בעבר וגם כיום אהבו לטייל בטבע: מהצפון היפה ועד הדרום המדהים. בשנת 1984 סבא וסבתא התחתנו וכשנה לאחר מכן עזבו את הקיבוץ לפתח תקווה. סבא עבד כאיש מכירות מוצרי חשמל וסבתא עבדה כגננת.

בשנת 1988 סבא וסבתא עברו לגור במיאמי שבפלורידה. שם סבתא עבדה גם כגננת בבית הספר היהודי וסבא עבד גם במוצרי חשמל ואלקטרוניקה. מאוחר יותר הוא פתח חנות סיטונאית. רוב לקוחותיו היו מהאיים הקריביים והוא היה נוסע הרבה לאיים הקריבים לבקר את הלקוחות. בשנת 2010 הם חזרו לישראל לכפר מונש.

בשנת 2012 אני המספרת נולדתי. ומאז אנחנו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. וכיום סבא שמעון וסבתא סוזי וגם דודי עידן גרים בגנות הדר.

החלום שלי זה שתמיד נבוא לבקר אחד את השני החלום של סבא לראות אותי גדלה בריאה ומצליחה.

הזוית האישית

סבא שמעון: אני מאחל לנעמי חיים טובים ומאושרים.

הנכדה נעמי: אני מאחלת לסבא רק טוב והרבה בריאות.