מאגר סיפורי מורשת

ראיינתי את סבא שלי מצד אבא. שמו ליאוניד ליפמן אלקין והוא סיפר לי את קורות חייו.

משמעות שם המשפחה הוא בן של אלקה (אלה) – אלקין. זה היה שם משפחתו גם של סבא רבא שלי אליהו אלקין וגם של סב סבי אליעזר ליפמן אלקין.

סבא ליאוניד, נולד בלבוב שברפובליקה האוקראינית, בברית המועצות (היום אוקראינה) ב- 29 בנובמבר 1946. שנה לאחר שנגמרה מלחמת העולם השניה.

משפחתו של סבא שינתה את מגוריה פעמים רבות במהלך חייו, עד הגיל שסבא הלך לאוניברסיטה.

כשהיה בן 4, עברה משפחתו להתגורר בסלבותה, ברפובליקה האוקראינית בברית המועצות. שם, למד בגן שהיה 10 דקות הליכה מביתו. הוא זוכר שבחורף אמו הסיעה אותו במזחלת שלג קטנה לגן. לאחר מכן בגיל 8 משפחתו עברה להתגורר ב -יוז'נו סחלינסק בפדרציה הרוסית בברית המועצות  (היום רוסיה). כשהיה בן 10 עברה משפחתו להתגורר בחארקוב שברפובליקה האוקראינית בברית המועצות. תחביביו בילדותו היו שחמט, איסוף בולים, כדורעף, פינג פונג וכדורגל. סבא השלים את לימדיו ביסודי ובתיכון בבתי"ס ששמם, כבכל ברית המועצות היה מספר למשל, תיכון 36. סבא מספר שאהב מאד את החופשים הגדולים בתקופת לימודיו בביה"ס. והוא מגדיר את התחלות החופשים כאירועים הכי שמחים שהיו לו בגיל ההתבגרות, והאירועים הכי עצובים שהיו לו בגיל ההתבגרות הם סופי החופשים הגדולים.

כשהיה סבא בן 25 נולדה מרינה בתו הראשונה מנישואים עם אישה אחרת שאינה סבתא שלי.

סבא ליאוניד הוא האח הצעיר. הוא הרגיש טוב כאח צעיר וקיבל יחס הכי טוב. יש לו אחות גדולה בשם לובה. שתמיד עזרה לו, שמרה עליו, לימדה אותו, תמכה בו, ועדיין עוזרת לו. משפחתו תמכה בו כשהיה יהודי במקום לא יהודי, כשניסה והצליח, להתקבל לאחת האוניברסיטאות הטובות בברית המועצות. סבא השלים השכלתו האקדמית כדוקטור, תואר שלישי בפיזיקה ובמתמטיקה ועסק כמדען בתחום הפיזיקה בברית המועצות. העבודה הראשונה שסבא עסק בה היא מהנדס תוכנה במוסקבה, שבפדרציה הרוסית בברית המועצות (כעת רוסיה). כשעלה לארץ, שירת במשטרת ישראל בתור מתכנת מחשבים, עד יציאתו לפנסיה.

את סבתא הכיר סבא בספרייה בעיר מוסקבה. הוא נתן לסבתא לעקוף אותו בתור לטלפון ציבורי ואחר כך שאל אותה אם היא רוצה לבוא איתו לתאטרון. היא שאלה אותו אם יש לו כרטיס הוא אמר שלא אבל אפשר לקנות. כך הכירו. סבא התחתן עם סבתא שלי בשנת 1975 כשהיה בן 29, אחרי זמן קצר מאז שהכירו.

סבא עלה לארץ בשנת 1988 כשהיה בן 43, כציוני, בעקבות השפעתו של אביו, אליהו אלקין, שלמד בעצמו עברית אשכנזית ודיבר בה חופשי, ויידיש ידע כשפת אם.  הוא עלה לארץ עם אביו, אמו, בנו, שהוא אבא שלי, סבתא שלי, אחותו הגדולה לובה ומשפחתה. סבא לא יצא מחוץ לברית המועצות עד שעלה לארץ, מפני שברית המועצות הייתה סגורה, אי אפשר היה להיכנס ולא היה אפשר לצאת עד להתפרקותה.  ומאז שעלה לארץ לא נסע לחו"ל.

לסבא, בן, אבא שלי מיכאל, ובת מרינה, ו-5 נכדים ונכדות. 2 ממרינה אלכסנדרה וסימה. 3 מאבא: אני-יונתן, טל, וסשה.  הילדים והנכדים מבקרים אצלו בערך פעם בשבוע.

סבא, היום פנסיונר וסדר היום שלו די קבוע: ארוחת בוקר, התעמלות בוקר ותפילת בוקר, סידורים ביתיים, ארוחת צהריים, סידורי בית, טיול, ארוחת ערב, תפילת ערב.

הזוית האישית

היה לי מעניין לשמוע על סבא ועל משפחתו שהיא גם משפחתי ועכשיו אני מרגיש שאני יודע הרבה על סבא, על קורות חייו ועל משפחתו.