מאגר סיפורי מורשת

השם הפרטי שלי הוא סוניה נולדתי בקונגו שבאפריקה ב17.7.1950.

השם האמצעי שלי הוא סופיה, לזכר דודתי שנספתה בשואה. שם המשפחה המקורי שלי הוא פרנקו ושם המשפחה שלי לאחר החתונה הוא שליט.

במשפחה שלי הייתי הצעירה מתוך שתי בנות. בילדותי עברתי כמה מלחמות, ובזמן המלחמות נאספנו כולם בחווה של המשפחה עם כל הדודים ובניי הדודים. נהנו לשחק בתוך החווה ביחד. שיחקתי  איתם סימני דרך, גולות, ורכבנו על אופניים. התחביבים שלי בילדות היו לשחק עם בני הדודים שלי ולרקוד.

האהבות שלי

המאכל האהוב עלי זה יפרק(עלי גפן). האירוע הכי מרגש בבגרות שלי זה שטסתי לאיטליה.

העבודה הראשונה שלי הייתה ללמד צרפתית בדרום אפריקה, נהנתי מהעבודה הזאת. אך לא הפכתי להיות מורה, אלא הפכתי להיות קרמיקאית. החג האהוב עלי הוא חנוכה, בגלל שזה חג מלא שמחה ואור, ואני חוגגת אותו עם המשפחה שלי. האירועים שהכי ריגשו אותי זה כשנולדו לי כל הילדים והנכדים.

תמיד רציתי לעלות לארץ. לארץ ישראל עליתי ב1976, עם הילד שלי כשהייתי בת עשרים ושש, והגעתי לתל אביב. לא שירתי בצבא חוויתי המון מלחמות, שהייתי בקונגו ולא השתתפתי באף מלחמה. הכרתי את בעלי באולפן ב1979 , והתחתנו, קצת הזוי, אבל החתונה הייתה על המדרכה של הרבנות תל אביב.

העיסוק הראשי שלי זה עבודה בקרמיקה. אני לא תכננתי לעבוד בעבודה זאת כשהייתי ילדה. החלום שלי היה לגור בקיבוץ, והוא התממש בעזרת אחת מהבנות שלי.

כיום כל ילדי ונכדי בארץ. יש לי בן אחד, שתי בנות ותשעה נכדים.

סבתא סוניה ומיכאל במפגש חנוכה

הזווית האישית

מיכאל: היה לי כיף במפגשי הקשר הרב דורי ושמחתי לשמוע סיפורים מסבתי.

סוניה: היה לי מאוד כיף במפגשי הקשר הרב דורי, ואני מקווה שאני אעשה את התוכנית גם עם שאר נכדי.