מאגר סיפורי מורשת

הנכדה מיכל קולט מתעדת את קורות חייהן של שתי הסבתות שלה ע"ה, את סיפורה של סבתא מרסל, האימא של אביה. ואת סיפורה של סבתא ברכה, האימא של אמה.

על סבתא מרסל קולט

סבתא מרסל קולט ע"ה, סבתא שלי מצד אבי, נולדה בחודש חשוון ה'תשי"ב (1952) בעיר קזבלנקה שבמרוקו, להוריה משפחת שושן. סבתא מרסל הייתה הבת הבכורה מבין 11 אחים ואחיות. היא למדה בבית ספר "בית רבקה" במרוקו. ומה שהתברר מאוחר יותר, שסבא יהודה – סבא שלי מצד אמי, היה מורה למתמטיקה של סבתא מרסל ושל אחיותיה בבית הספר במרוקו. (ובארץ, חינך סבא, יהודה, דורות רבים של תלמידים, ביניהם את אבא שלי שלימים הפך לחתנו).

סבתא מרסל עלתה לארץ עם משפחתה בשנת ה'תשל"ב (1972), עם האונייה "נילי". במהלך ההפלגה בים חלתה סבתא מרסל (מסעודי) במחלת ים והגיעה למצב קשה מאוד. עד שבעלי האונייה באו לאביה והכינו אותו לכך, שאם יקרה לה משהו ח"ו,  הם לא יוכלו להשאיר אותה באונייה. כל משפחתה הרבו בתפילות, אביה המסור הכין לה בסתר משקאות צמחים חמים. למרות, שהיה אסור להדליק אש באנייה, ובאורח נס היא הצליחה להחלים ולהגיע בשלום לארץ. הם קבעו את מושבם בקריית אתא.

סבתא מרסל התחתנה עם סבא מיכאל יבלח"ט ונולדו להם ארבעה בנים ובת אחת. חינוך הילדים היה אצלה ראשון במעלה והייתה נוסעת לבקר את בניה בישיבות במסירות נפש, ועד היום הם וחבריהם זוכרים את המאכלים הביתיים והעוגות שהביאה מידי שבוע. הייתה ידועה במעשי החסד הרבים שלה ובהכנסת אורחים יוצאת דופן, ושמחת החיים שלה הייתה לשם דבר.

אני, מיכל, הייתי מאוד קשורה אליה, אהבתי לבקר אצלה ולשתף אותה, היא תמיד מצאה אוזן קשבת כאילו אני הנכדה היחידה שלה. נפטרה בח' טבת ה'תשע"ח. יהי זכרה ברוך!

הזוית האישית

הנכדה מיכלי: בזכות התכנית זכיתי לשמוע ולהכיר את סבתא מרסל הצדיקה.