מאגר סיפורי מורשת

שמי אביעד יעקב ברלין, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה יחד עם סבתא שלי ברוריה מש ויחד תעדנו את סיפורה.

סבתא ברוריה מספרת:

נולדתי בשנת 1964 בעיר פתח תקווה, להוריי ציביה וחיים יצחק. בביתי דיברו עברית, אבל אם ההורים לא רצו שנבין מה הם מדברים אז הם דיברו ביידיש. יש לי אח ואחות, זהבית ופרץ ואני האחות הקטנה. כתינוקת הייתי מאוד מאוד חמודה, בגיל שלוש עליתי לגן ובגיל שש לבית הספר, בשנת 1971. אחותי ואני למדנו באותו בית ספר.

סבתא שלי גרה קרוב לבית הספר ויש לי זיכרון מתוק שבימי שישי אחרי בית הספר היינו הולכים אליה ואוכלים מרק עוף  טעים עם אטריות שהיא הכינה לבד. היו לנו מלא ממתקים כי להורים שלי היה קיוסק וכל ממתק חדש שהיה מגיע היינו מקבלים ואוכלים, ובגלל זה היו לי הרבה חורים בשיניים. היה לי טוב בבית ספר וממש אהבתי את החברות.

חגגו לי בת מצווה בשנת 1977 עם כל החברות בבית הספר. למדתי עד סוף כיתה י"ב, עליית הנוער עזרה להורים שלי לממן את הלימודים, מכיוון שאבא שלי היה ניצול שואה. לא קיבלתי דמי כיס, אבל אם רציתי שיהיה לי כסף אז פשוט עבדתי.

בשנת 1983 שרתי בשירות לאומי, הייתי בראשון לציון ועבדתי עם ילדים תימניים, הייתי מדריכה בתנועת בני עקיבא. בשנה השנייה הייתי בקיבוץ בית רימון ועבדתי שם במכבסה, בגן ובמפעל למזמרות.

הכרתי את סבא בקיבוץ בית רימון אחרי השירות הלאומי. התחתנו בשנת 1986 ואחרי שאימא שלך נולדה עברנו לגור בפתח תקווה. הנכדה הראשונה נולדה בשנת 2009. יש לנו 16 נכדים ברוך ה'.

אני עובדת בטיפול בתינוקות בביתי. בהמשך אני רוצה להיות עם הנכדים שלי ועם הילדים המתוקים שלנו, להיות עם סבא בעזרת השם עד 120 אמן אמן אמן.

זיכרונות מחג החנוכה בביתי

בילדותי חגגתי את חג חנוכה בביתי, הדלקנו את החנוכייה בנרות. הייתה לנו חנוכה רגילה והיו לנו סביבונים  מפלסטיק ומעץ. המנהגים היו המנהגים הרגילים לחג החנוכה. תמיד יכולתי להדליק את החנוכייה. אבא שלי הדליק חנוכייה אחת לכל המשפחה, אך לפעמים כל אחד הדליק חנוכייה לעצמו. סבא וסבתא היו מחלקים דמי חנוכה. היינו מכינים סופגניות ולביבות. אני אוהבת את חנוכה בגלל שלא צריך לנקות.

זיכרונות מחג הפורים

בעבר היינו מכינים משלוחי מנות שכללו: עוגות, ממתקים ויין. כיום, אני שולחת קיגל ויין. אנו שולחים כ-10 משלוחים למשפחה, שכנים וחברים. אני זוכרת שאחד מחגי פורים אימא שלי ז"ל התחפשה לליצן במסיבה שלי. הלכנו לשמוע קריאת מגילה בבית הכנסת וסעדנו סעודת פורים עם ההורים. נהגנו לאכול כרוב מעושן, אני זוכרת שהחפשתי לצועניה.

היום כשילדינו נשואים הם סועדים בביתם ואנחנו בביתנו, פעם היו שיכורים אצלנו בסעודה והיום לא. אנו נותנים מתנות לאביונים לארגון מיל"ה ו"טל חיים".

המשפחה

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, התשפ"א, 2021, בבית הספר נחלת צבי בנים באלון מורה.