מאגר סיפורי מורשת

שמי יערה, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, משה שחל. סבא סיפר לי אל אימא שלו הסבתא רבתא שלי.

סבא משה מספר:

נולדתי בכפר סבא, בתאריך 7.6.1955. לפני שהייתי בן שנה עברתי עם הוריי להתגורר באשקלון וזו העיר שאני חי בה כל חיי. נקראתי בשמי, משה, על שם סבי ומשמעות השם היא הדמות משה רבנו מסיפורי התורה.

הוריי, לאה (לולי) ושלום שלחוב, עלו לארץ ישראל מלוב בשנת 1948, למעברה בבאר יעקב. לפני בואם לארץ, הם עברו דרך איטליה ושם היו במחנות עולים עד הגיעם לארץ. ההשפעה של התקופה בה שהו באיטליה ניכרה בהם ובעיקר באמי שנהגה לבשל בהשפעת המטבח האיטלקי. טרם עלייתם לארץ, חוו אמי ואבי פרעות וחוויות קשות נוספות בשנות השואה ואף הוכרו כניצולי שואה ברבות השנים.

אמי סיפרה על החוויה הטובה והמעצימה בבואה לארץ ישראל, למעברה. על הדאגה של הרשויות לרווחתם, על כך שדאגו להם לכל צורכיהם וליוו אותם למוסדות הנדרשים כגון: קופת חולים, משרד הפנים, מקומות עבודה ולימודים. זה ריגש אותה מאוד שהיה מי שדאג להם אחרי התלאות הקשות שעברו.

ילדות ובגרות

נולדתי להוריי, אח בכור לשני אחיי, אמנון ותמיר. שמו של אחי תמיר נבחר על ידי סבתי שחפצה כל-כך בבת לאחר שני בנים וחלמה לקרוא לה תמר (לאחר שאחי האמצעי נקרא כאמור אמנון – 'אמנון ותמר'), אך למרות רצונה, נולד בן והיא החליטה לקרוא לו תמיר.

גדלנו בבית באשקלון בן שלושה חדרים וגרנו שלושת האחים בחדר אחד. השכונה היתה מעורבת, קיבוץ גלויות של תחילת שנות השישים. אהבתי את שנות ילדותי, השנים שלאחר מלחמת ששת הימים היו שנים טובות ואופטימיות בארץ ישראל. היו לי חברים רבים, כאשר מרכז החיים בקהילה סבב סביב תנועת "הנוער העובד והלומד", קן דרום בשכונה שקיבץ את כולנו לקבוצה אחת מגובשת. אהבתי מאוד את התנועה ואת המסרים שלה והמשכתי לקורס מד"צים (מדריכים צעירים) ועסקתי בהדרכה במסגרת התנועה מספר שנים, עד לגיוסי לצה״ל.

 בצעירותי

היכרות נישואים והקמת משפחה

את מאיה, סבתה של יערה, הצעירה ממני בשנתיים, הכרתי בעיר מגוריי, בשכונה בה גדלנו שנינו. בשנות נעורינו, ראיתי אותה במסיבת ריקודים בתנועת הנוער וכבר אז היא שבתה את ליבי.  טרם גיוסי לצבא, ערכתי בביתי מסיבת גיוס והזמנתי אותה ואת חברתה למסיבה. לאחר מכן, המשכנו להפגש והפכנו לזוג בלתי נפרד שכלל את שירותי הצבאי ושירותה של מאיה בצבא לאחר שנתיים.

כשהייתי בן 22 ומאיה כבת 20, בתום שירות החובה שלה, ובעודה בצבא קבע, נישאנו ב"בית השיריון" בתל אביב, בחתונה צבאית בה חיתן אותנו הרב הראשי של חיל השריון. לאחר החתונה עברנו להתגורר בדירה שכורה בראשון לציון שם עבדתי, אולם חזרנו די מהר לאשקלון משום שהתחלתי לעבוד ב"חברת החשמל" בעיר.

בתנו הבכורה, שירה, אמה של יערה, נולדה כעבור שנה וחצי מנישואינו ולאחר כשלוש שנים וחצי הצטרף אליה אח-רן.

בנינו את משפחתינו בשילוב המשפחה המורחבת שהיתה משמעותית בחיינו וחגגנו ביחד את החגים והשמחות.

יציאה לגמלאות וחוויותיי היום

פרשתי לגימלאות מחברת החשמל בגיל 62. במהלך השנים הרבות בהן עבדתי בחברת החשמל, אהבתי לסייע לאנשים ככל יכולתי. אחד הסיפורים המרגשים אשר שמורים כזיכרון חם ונעים בליבי עד היום התרחש לפני כעשר שנים- התבקשתי ביום שבת בחורף סוף שבוע סוער וגשום להגיע לעבודה, בכדי לעזור לעובדים שעבדו קשה כל הלילה, כשהגעתי לעבודה נתנו לי כתובת של בית ללא חשמל מהלילה.

כשהגעתי לבית והתקרבתי לדלת, שמעתי בכי חרישי. הקשתי בדלת ואישה מבפנים שאלה "מי שם?" עניתי: "משה מחברת החשמל, אני טכנאי ובאתי לתקן את החשמל". האישה פתחה את הדלת ושמחה לראותי, סיפרה שהחשמל פסק באמצע הלילה, בזמן הרוחות והגשמים החזקים שהיו, סיפרה שמאוד קר לה בגלל שאין חימום בבית והאוכל שהיה על פלטת שבת כבר קר ושהיא לבד ואין לה אף אחד שגר איתה ומכיוון שהיא שומרת שבת, היא לא משתמשת בטלפון. רק בבוקר אחד השכנים התקשר ודיווח על התקלה אצלה. כמובן שתיקנתי מהר את התקלה והחשמל חזר לבית. הסברתי לה שהבית יתחמם מהר ושהאוכל יתחמם תוך שעה ושהיא תוכל לאכול בצהריים. היא מאוד התרגשה שהגעתי אליה בשבת ושהחשמל חזר, לא הפסיקה להודות לי ולנשק אותי ומאוד שמחה. זה היה אחד מהאירועים שאני לא אשכח לעולם.

לאחר פרישתי לגמלאות, הרצון להמשיך ולהיות עסוק, פעיל ולהמשיך לעבוד עדיין בער בי ולכן המשכתי לעסוק כבודק ויועץ חשמל כעצמאי. לפני מספר שנים עברנו להתגורר בדירה מקסימה קרובה לים וצופה עליו ואנחנו מנהלים את חיינו באופן פעיל, שליו ונעים. במהלך היום אני עסוק בעבודה כחשמלאי עצמאי ובתחביבים שלאחר פרישתי מצאתי פנאי לעסוק בהם.

תחביבים

מאז היותי ילד צעיר אהבתי מאוד לצייר וקיבלתי תגובות נלהבות על כשרוני בתחום הציור. לאחר שפרשתי לגמלאות, מצאתי פנאי לעסוק בציור באופן רציני ומקצועי וציירתי יצירות רבות, חלקן תלויות על קירות ביתי וביתה של בתי. בנוסף, גיליתי את הפילאטיס, סוג של ספורט שהתחברתי אליו ואני מקפיד לתרגל אותו במסגרת חוג אחת לשבוע. אני מקפיד לבלות עם משפחתי ובפרט עם נכדיי האהובים.

הזוית האישית

הנכדה יערה: אני מאוד נהנתי לעשות את העבודה עם סבי. אני רוצה לאחל לסבי שימשיך לעזור לתמוך ולשמח אותי. אני שמחה שיצא לנו לעשות את העבודה יחד ולמדתי עליך דברים חדשים.