מאגר סיפורי מורשת

סבי ציון פרץ נולד ב1955 במרוקו.

ב1963 הוא עלה ארצה כשהוא בגיל שבע ממרוקו, יחד עם ההוריםשלו היישר למושב דובב.

הוא מספר על סבא שלו, שלמה. לאחר מספר חודשים מהגעתם למושב, אנשי "הסוכנות היהודית" הגיעו ואספו את כל חברי המושב הבוגרים, והודיעו להם שממחר בבקר עליהם להגיע למרכז הישוב.

בבוקר הם היו יוצאים לעבוד ביערנות, בסיקול אבנים ודילול עצים. כל החברים היו נפגשים בבוקר, ומספרים אחד לשני את החוויות שעברו עליהם. ב-10:00 בבוקר כולם היו יושבים לאכול ארוחת בוקר, וזו גם היתה חוויה עבורם. המדריך מקק"ל הקציב להם שתילה של מאה שתילים ביום. סבא סיפר גם שאחד היה עוזר לשני, כי היו גם מבוגרים בני שמונים, והיה גם איש שחילק בין העובדים מים, כל יום עד שעת סיום העבודה.

לאחר חודש עבודה המדריך מקק"ל אסף את כל החברים, וקרא בשם כל חבר וחלק את שכר העבודה, כאשר הגיע התור של סבא שלי שלמה, הוא שמע את שמו והגיע למדריך מקק"ל, והורה לו לחתום על טופס. סבא חתם ומסר לו את המעטפה עם תשלום עבודה. סבא שידע לקרוא קרא על גבי המעטפה "תשלום מקק"ל". הוא ניגש אל המדריך ובירר איתו ואז אמר לו: "אני לא יכול לקבל כסף מקק"ל, כי כל חיי שלחתי ממרוקו כסף לקק"ל, היום אסור לי לקבל כסף מכם". המדריך ניסה לשכנע את הסבא שעמד על דעתו והסבירו לו שזאת עבודת כפיים בשביל להתקיים. למרות זאת, סבא לא לקח את התשלום. סבא הביא אתו לעבודה קבלות שקיבל במרוקו, על הכסף שהוא שלח, וגם את קופת קק"ל, הקופה הכחולה.

כאשר סבא סיפר לי את הסיפור אני גם סיפרתי כתלמיד למורה שלי בבית הספר, זה מאוד ריגש את צוות המורים, ובאחת המסיבות, המנהל העלה אותי מול כל הקהל, וסיפרתי את סיפורו של סבא שלמה ז"ל.

הזווית האישית

סבי ציון: אני מאחל לנכדי הצלחה בלימודים.

דניאל: אני מאחל לסבי הצלחה בהמשך הדרך.