מאגר סיפורי מורשת

סבא מרדכי, שכולם קוראים לו סבא מוטי, נולד בחיפה בשנת 1945, כבן למשפחה בת תשע נפשות.

מרבית ילדותו עברה עליו בשכונת חליסה שבחיפה. בתקופת ילדותו, בימי הקיץ, (יחד עם אחיו) הוא היה בונה מקופסת שימורים ומקל, כלי לקטיף סברס, אח"כ הם היו מכניסים אותם לדלי מלא מים, כדי שיצאו כל הקוצים ואוכלים את הסברס בהנאה. זהו זיכרון ילדות שהוא מאוד אוהב לספר עליו.

סבא למד בבי"ס יסודי ותיכון "צפרירים" והיה תלמיד מצליח, לאחר התיכון עבר ללמוד בבית הספר לקציני-ים בעכו, בתנאי פנימייה,  ושם למד להיות אלחוטן ולכן בצבא שירת כאלחוטן. סבא השתתף בשלוש מלחמות בתפקיד אלחוטן קשר: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל. כשהיה בן עשרים וארבע הוא הכיר את סבתא שושי, דרך חבר לעבודה, ומאז הם נשואים חמישים ושלוש שנים. במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים.

חפץ שעובר מדור לדור 

במשפחתנו עוברת מדור לדור קופסת תכשיטים, עשויה מחומר דמוי זהב. הקופסא עברה במשפחתה של סבתי מצד אמי, סבתא שושי. סבתא רבא שלי, סבתא חוה, היא ניצולת שואה, והקופסא הינה אחד החפצים הבודדים, ששרדו יחד איתה את השואה. הקופסא הועברה לשלושה דורות במשפחה, ומשמשת כיום את סבתי לשמירת טבעות הנישואין שלה ושל סבא מוטי.

הקופסא הגיעה מאירופה, מפולין, יש עליה ציור של שני אנשים מחזיקים ידיים, כנראה שזהו טקס חתונה. לקופסא יש ערך רגשי גבוה מאוד, עבור סבתי שושי, כי זה  אחד החפצים הבודדים שנשארו לה כמזכרת מהוריה.

הזווית האישית

עמית: היה לי ממש כייף לשמוע את סיפור החיים של סבא מוטי, ובעיקר את הסיפור על קופסת התכשיטים.

סבא מוטי: סבא אומר שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב .