מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא ברכה פלנר 

נולדתי בתל אביב בתאריך 12.1.1953, להורי יהודית ועקיבא ונדר. אבי הגיע ארצה מסלובקיה בשנת 1939, אמי שהייתה במחנה אושוויץ הגיעה לישראל בשנת 1947 מהונגריה.

שתי הסבתות שלי ששרדו את השואה עלו לישראל, הן לא דיברו עברית ולכן לימדו אותי הונגרית, הן היו סבתות נהדרות, אוהבות ומפנקות.

שמי ברכה ניתן לי על שם אבא של סבתי ששמו היה ברוך. לפני שנולדתי להורי נפטר בנם הבכור, שמואל, ממגפת הפוליו – שיתוק ילדים שהייתה בארץ, סבא ברוך היה איש טוב והאריך ימים חשבו שהשם יהיה סגולה עבורי. בהיותי בת ארבע נולד אחי צביקה. שני הורי עסקו בתחום היהילומים.

בגיל צעיר מאוד עברנו מתל אביב לגור בנתניה בדירה ברחוב הגליל 3, בת שני חדרים, מרפסת ויציאה לגינה, הבית היה נעים מאוד ומטופח. ברחוב בו גרנו הייתה שדרת ברושים יפה מאוד, המיקום של הבית היה מאוד נוח, המושב היה שקט יחסית אך קרוב לכל מקום, לתחנה המרכזית, למרכז העיר ולבתי הספר והחוגים, לבתי קולנוע ולים.

היינו משפחה די דגולה, היינו בקשר מאוד טוב, חגגנו חגים ביחד והתארחנו אחד אצל השני בחופשות. היו לנו הרבה שכנים שהסתדרנו איתם טוב, היו כאלה כמו משפחה.

ביום יום אכלנו בכל יום אוכל טרי שאמי בישלה, היא הייתה בשלנית מעולה, שניצלים, דגים, מרקים סלטים וכו'. בשבתות, בחורף בעיקר חמין ובקיץ קלים יותר אך טעימים, בכל סוף שבוע אמי הייתה עושה הזמנה אצל הירקן והקצב והמצרכים הגיעו עד לדלת ביתנו, ברחוב שלנו הייתה חנות מכולת שם קנינו את יתר הדברים.

החברים שלי היו ילדי השכנים, כדי להיפגש הייתה לנו שריקה, לא היו אז טלפונים. שיחקנו במשחקי רחוב, כלאס, חמש אבנים, גומי, קלענו שרשראות מחרציות, היו לנו גם תעלולים שאני מתביישת לספר עליהם.

כילדה הייתי בחוגי טבע, אהבתי פרחי בר והיה לי ידע רב עליהם, למדתי בלט קלאסי, ציור, התחלתי ללמוד לנגן על פסנתר, אבל זה לא עניין אותי, הייתי מנויה בספריה, ובתנועת הנוער הצופים. למדתי בבית הספר איתמר, מ -א' עד- ח', למדנו חשבון, עברית, תנ"ך, טבע, מולדת, מוזיקה, ציור, היסטוריה.

היחסים עם מורים היו שונים, היו כאלה שאפשר היה להיות פתוחים איתם קשוחים, העונשים היו, לעמוד בפינה, לצאת מהכיתה, הייתה לנו תלבושת אחידה מכנסיים חצאית כחולים וחולצה משובצת כחול לבן, היו לנו טיולים בארץ ומסיבות כיתה או בית ספר לפי נושאים. המורה שהכי זכור לי הוא יעקב מילר המורה לטבע, שהיה איש מאוד נעים, הוא גם זה שהדריך את חוגי הטבע. בתיכון למדתי בבית ספר אור נתניה, אדריכלות.

בצבע שרתי בחיל הגד"נע בתפקיד משק"ית חן ותש זה היה תפקיד משמעותי ונהנתי ממנו מאוד. בסיום השירות הצבאי סבא ואני התחתנו. את סבא הכרתי במסיבת יום הולדת שלי שהוא הצטרף לחבר משותף שלנו. ומאז יש לנו את שרון, נועה ואפרת ואת הנכדים, יואב, עברי, יובל, גל ואורי.

אנחנו מאוד אוהבים את כולם ומאושרים שיש לנו אותכם.

עם נכדי יואב

הזוית האישית

יואב: חוויתי מתכנית הקשר הרב דורי מאוד מהנה וכיפית ופי דעתי גם חשובה מכיוון שזה עזר לי ללמוד המון דברים חדשים שלא ידעתי על סבתי. אני רוצה לאחל לסבתי שתמשיך לחיות עוד המון שנים.

סבתא ברכה: מאוד מהנה לספר לנכד שלי על ילדותי.