מאגר סיפורי מורשת

סבתא מיכלביץ' נולדה ב-1946 בפולין ליצחק וחנה גריצמכר. סבתי גרה עם הוריה בדירת שלושה חדרים, בשכונה יהודית, ליד הנהר. על אף הסביבה היהודית, לא היה בית כנסת בקרבת מקום. המועדון והתיאטרון שימשו כמפגשים של יהודים.

הוריה בישלו במטבח וכיבסו את בגדיהם בקערה עם הידיים. המשחק השכונתי היה חמש אבנים או משחקי קלפים, כאשר כל המשחקים נעשו מחוץ לבית, לרוב ברחוב על המדרכה.

יצחק (אבא של סבתא שלי) לבש חליפות ומעילים, וחנה (אימא של סבתא שלי) לבשה שמלות ומעילים. הילדים לבשו בעיקר שמלות, מכנסיים בחורף, גרביונים, וסוודרים. ביום יום אכלו לארוחת בוקר ביצה עם לחם, לצהריים שניצל ופירה, מרק עוף עם אטריות, ובערב אכלו לחם, גבינה וחביתה. בשבתות אכלו מרק עוף, דגים ממולאים, צלי עוף עם פירה כאשר בחג אכלו כבד קצוץ, גזר מבושל מתוק (צימס) ומרק עם כופתאות. לקינוח, אכלו לרוב עוגות. המאכלים האופיינים בפולין היו: דובדבנים וכרוב חמוץ. עד 1957 היחסים בין ישראל לפולין היו גרועים, מ- 1957 היחסים השתפרו ואז נתנו ליהודים לעלות לישראל.

לסבתא יש מתכון משפחתי שעובר במשפחתה והוא מתכון למרק עוף.

מרק עוף של סבתא יפה

1 קישוא

200 גרם דלעת

2 גזרים

2 כנפיים של עוף

4 ירכי עוף

שורש פטרוזיליה

1 בצל

שורש סלרי

גילגולו של חפץ 

החפץ העובר במשפחה הוא צלחת קינוחים, שבה מגישים מנה אחרונה. הצלחת עברה מסבתא רבתא רבתא שלי לסבתא רבתא שלי ועכשיו היא בבית של סבתא שלי. צלחת זו יוצרה למנות אחרונות, בעיקר לארוחות חגיגיות. הצלחת עשויה מזכוכית מיוחדת שנקרא קריסטל, וסבתא שלי הבטיחה שהיא תעביר אותה אליי.

סבתא נישאה לסבא אברהמל'ה ונולדו להם שתי בנות: דפנה וגלי ושש נכדים: שלי, שירה, יואב, בן, לילי ומיקה. סבתא עבדה בבית החולים במעבדה בביה"ח בלינסון. סבתא היום גימלאית. היא מציירת, שומעת הרצאות, נפגשת עם חברות והולכת להצגות.

הזוית האישית

שלי: לסבתא היקרה, אני מאחלת לך שיהיה לך כיף בחיים, שסבא יחלים, שתחזרי למה שעשית פעם ושתהיה לך שנה מעולה ושנת בריאות.