מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאה, במסגרת המעורבות החברתית, השנה בחרתי בתוכנית הקשר הרב דורי, לתעד את סיפורו של סבי, פנחס בצלאל (סבא מצד אבא גיא). סבא פנחס נולד בתל אביב בתאריך 18.3.1944, להוריו: מרגלית (שנולדה באיספהן) ומשיח בצלאל (שנולד בפרס).

סבא ואנחנו

סבא פנחס הוא סבי מצד אבא שלי – גיא, אני הנכדה הרביעית של סבא. אני ועמית הנכדים האחרונים של סבא והתאומים היחידים במשפחה. לסבא יש שתי בנות ובן אחד שהוא אבא שלי, הבן הכי קטן.

סבא פנחס מספר על משפחתו

"נולדתי בישראל בתאריך ה- 18 למרץ שנת 1944 בבית חולים הדסה. אבא שלי מאפגניסטן ואימא שלי מאיספהן שבפרס. אימא הייתה טבחית במועדון בכפר שלם ואבא היה פועל בעיריית תל אביב.

במקור הוריי גרו בירושלים ועברו יחד לתל אביב אחרי שהתחתנו. כעבור כמה שנים אחותי הבכורה נולדה ואז אני נולדתי, יש לי שישה אחים.  גרנו בתל אביב בכפר שלם ברחוב כ"ג 35.

ילדותי

כשהייתי קטן אהבתי ללכת לתנועת הצופים ולשחק ביחד עם החברים פורפרה, מטקות וכדורגל. אהבנו לשמוע שירים ביוונית ושירי ארץ במועדון שמשון בתל אביב, אני אהבתי מאור לרקוד.

כאשר התבגרנו קצת, הייתי נוסע עם חברים לים ומבלים שם שעות. הים היה המקום האהוב עליי ללכת אחרי בית הספר ולשבת עם חברים עד השקיעה, בחורף כשהיה קר אז היינו הולכים לרקוד ולשחק כדורגל בשמשון ולדבר על היום שהיה.

לפעמים בצופים הייתי נפגש ועושה פעולות שהמדריכים היו מעבירים לנו כדי שלא יהיה משעמם, הייתי נחשב כפעיל וקיבלתי מדים ועניבה.

שירותי הצבאי ומלחמת לבנון

במלאות 18, התגייסתי לגדוד 51 הקרבי בגולני. יצאנו למבצעים מיוחדים בלבנון ועושים שמירות על הגבול כדי למנוע כניסת מחבלים.

יום אחד, המפקד הורה לנו להיכנס ללבנון ולעשות חדירה, בזמן הזה הייתה בעיצומה מלחמת לבנון ואנחנו עשינו מבצע מיוחד. במהלך המבצע, נפגעתי מרסיס של טיל שהמחבלים ירו לעברנו בעת תקיפת מחבלים, הוגדרתי פצוע קשה והועברתי לבית החולים – שם הייתי נעדר במשך שבועיים, עד שמשפחתי מצאה אותי.

אחרי שעברתי שיקום, החלטתי שאני עוזב את צה"ל ולא חתמתי קבע.

ההכרות עם אשתי – הדסה ז"ל 

התחתנתי בגיל 25 עם הדסה, אישה טובה, יפה וחכמה. כעבור כמה שנים, נולדו לנו שתי בנות ומאוחר יותר נולד  אבא של ליאה ועמית נולד.

סבתא חלתה בסרטן בגיל 62 וסבלה במשך שנה, אחרי שנה גילו שיש לה סרטן ריאות, הרופא חשב שיש לה דלקת ראות חריפה, אבל אז בגיל 63 התברר שהיא צריכה ניתוח לכריתת ריאה, סבתא נפטרה אחרי שבועיים בבית ונקברה בבית העלמין.

סבא בצעירותו עם סבתא הדסה ז"ל

סבתא הייתה תופרת בגדים והיה לה בבית מכונת תפירה קטנה ששימשה אותה לעבודה, אבא היה אוהב להיות עם סבתא המון ולהסתכל עלייה כשהיא תופרת, הוא היה עוזר לה.

היה לי קמע חמסה כשקיבלתי והעברתי אותו לאבא ומשם הוא עבר לעמית.

יציאה לגמלאות

יצאתי לפנסיה בגיל 67, אני אוהב ללכת לבית כנסת ולהתפלל ואני גם שומר שבת. בזמני הפנוי, אני אוהב ללכת לים ולשתות משהו טעים.

לפני ארבע שנים עשיתי רישיון לאוטובוס משום שבצעירותי אהבתי את המקום שנקרא ארגז ששם היינו בונים אוטובוסים ובנוסף, הייתי עובד במוטורלה בתור אחראי אחזקה שמתקן דברים מקולקלים במפעל.

היה לי חלום גדול והוא – לטוס לאמריקה! זכיתי להגשים את החלום ולפני כמה שנים טסתי לאחותי שגרה במיאמי, זה היה הדבר הכי מרגש שעשיתי אחרי שנים רבות שבהן עבדתי.

כיום יש לי חמישה נכדים ואני גר בפתח תקווה, אני כמעט בן 80".

הזוית האישית

ליאה: נהניתי מאוד לעבוד עם סבא, היה נחמד לשמוע על מועדון שמשון ועל כל הדברים שהוא עשה בתור ילד. זה היה מעניין מאוד לשמוע על שירותו הצבאי של סבא ולהעביר את הסיפור של סבא הלאה.

סבא פנחס: היה לי כיף ומהנה לספר על החיים שלי ועל הצבא.