מאגר סיפורי מורשת

שמי אינגה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבא שלי, אלכסנדר וורובייציקוב.

סבא נולד ב-11 ביולי בשנת 1946 בעיר לנינגרד ברוסיה (באותה תקופה ברית המועצות). הוא נקרא על שם סבו, אלכסנד זינוביץ' קוטלי, אשר היה רופא ידוע. הוריו נקראו ולדימיר אלכסנדרוביץ ' ולודמילה אנטוליבנה. אבא היה מהנדס ואימא הייתה עקרת בית.

במהלך השואה פונו הוריו עם אחותו הגדולה וסבתו לעיר מולוטוב. סבי גדל בלנינגרד ולמד בבית ספר לבנים. כילד, סבי גידל דגים וציפורי שיר, התאמן באגרוף, וגם אהב לשחק שחמט. כשסבא למד בבית הספר הוא אהב את המדעים שעסקו בטבע ובכימיה, אז הוא הפך לרופא.

סבא בגיל 18

כשהיה צעיר, סבא היה מלח, ולכן הוא לא שירת בצבא. כעת הוא פנסיונר, אך בעבר עבד כרופא כסטומוטולוג. הוא אהב מאוד את הפרופסיה שלו ועבד כ -50 שנה. סבתי פגשה את סבי בסטומוטולוגיה, בתחום בו עבד. לאחר שנה הם התחתנו ונולדה להם בת – אימא שלי. כמשפחה אנו חוגגים ימי הולדת וימי הולדת ואת ראש השנה, כי סבא וסבתא גרים רחוק. אין לנו דברים במשפחתנו שעוברים בין הדורות.

כתחביב סבא וסבתא שלי עוסקים בגינון, מכיוון שהם גרים מחוץ לעיר. סבא אוהב להאזין למוזיקה קלאסית ולחדשות, וסבתא קוראת ספרות בלשים ואוהבת לאפות.

בסיפור עם מוסר השכל סבתי סיפרה שהיה לה שכן במדינה שלה שהיה כל הזמן לא מרוצה ממשהו, ואז בגלל העלייה הוא מת. עליו היו רק זיכרונות לא טובים. מוסר ההשכל בסיפור הזה הוא שאתה צריך להשאיר רושם טוב על עצמך, כך שאנשים יזכרו אותך בשמחה לאחר מכן. 

הזוית האישית

אינגה: נהניתי לעשות את התכנית כי נהניתי מהקשר עם סבי וסבתי, ולראשונה מזה זמן רב נזכרנו בצעירותו של בן משפחתי הוותיק ביותר – סבי והיה מאוד נעים לו להיזכר יחד איתי בעבר. כמו כן, למדתי יותר על נעוריו של סבי והיה לי מאוד חשוב ומשמעותי לבצע את התיעוד. מכיוון שאני עכשיו לומדת עברית עבודה זו הייתה שימושית מאוד עבורי באופן אישי, כי יחד עם לימוד ההיסטוריה של משפחתי למדתי מילים חדשות בעברית.