מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנה שתיים 26.1.1942 נולדתי בירושלים, ישראל. נקראתי בשמי כי לידתי אירעה סמוך לט"ו בשבט לכן השם אילנה נגזר מהשם אילן (עץ). הוריי שניהם ילידי ירושלים. הם נפגשו בצבא, שניהם היו לוחמים, התאהבו והתחתנו. הבית שלהם היה בימין משה, זו הייתה שכונה מחוץ לחומות. סבא רבא שלי עלה לישראל אבל אחיו ומשפחתו נותרו באירופה, כולם נספו בשואה.

למדתי בבית ספר בירושלים בשכונה קרובה לשכונה שבה גרתי, שכונת בקעה. היו שם עולים מיוון והיו לי חברות וחברים מהשכונה. שיחקנו בעיקר במשחקי קופסא, בקלאס ובחמש אבנים. עשינו אותם מחרצנים של משמשים שהירושלמים קראו להם "עג'ויים".

חפץ העובר במשפחתנו מדור לדור הוא מכל מעוצב מכסף עם שש כוסות לליקר. החפץ הזה היה שייך לסבא רבא שלי ובין הדברים המעטים שהביאו אותו לארץ ישראל היה החפץ הזה, אלבומים משפחתיים, ספרים מעטים, וקצת בגדים.

מכל הליקר העובר במשפחה מדור לדור 

למדתי באוניברסיטה העברית מתמטיקה לתואר שני בהוראה בסמינר בית הקרן בירושלים. חינכתי כיתות ולימדתי מתמטיקה ואנגלית בתיכון. היו לי שני מורים בסמינר, אחד היה מורה לתנ"ך שקראו לו יצחק שליו, הוא היה גם משורר ולימד את התנ"ך בגישה מציאותית תוך סיורים במקומות המוזכרים בתנ"ך. אהבתי לתנ"ך היא גדולה מאוד בזכותו. המורה השנייה היא מורה לאנגלית שבזכותה הפכתי גם מורה לאנגלית בנוסף למתמטיקה. הגשמתי את החלום להיות מחנכת ומורה במדינת ישראל.

בעת הפנסיה התחביבים שלי הם קריאה ועזרה לחיילים בלימוד השפה העברית וחשבון.

מוסר השכל: מניסיוני, מוטב להתייחס לבני אדם בסובלנות על פי המשפט: ואהבת לרעך כמוך.

הזוית האישית

דותן הנכד המתעד: היה לי כיף מאוד לעשות את תכנית הקשר הרב דורי.