מאגר סיפורי מורשת

במסגרת העבודה בחרתי לשתף בסיפורה של סבתא מלי.

סבתא מלי נולדה בשנת 1963 בטביליסי שבגיאורגיה. טְבִּילִיסִי היא בירת גאורגיה והגדולה שבעריה. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. ויקיפדיה

סבתא מלי היא אמא של אמא שלי, והיא סיפרה לי על העלייה שעשתה המשפחה שלה בשנת 1971.

כמו כן סבתא סיפרה לי כי העלייה הגדולה התרחשה בשנת 1973, אולם כאשר לסבא רבא שלי הייתה הזדמנות להכין את הניירת בסודיות, הוא ניצל את ההזדמנות והכין את העלייה שנתיים לפני העלייה הגדולה. עד שנת 1973 היה איסור לבצע עליית יהודים לארץ ישראל. האיסור הזה ניקרא "שערי ברזל". פתיחת שערי ברית המועצות לעלייה מגאורגיה, לא שברה את מסך הברזל, והעולים נאלצו עם עלייתם להתנתק מכל קשר עם ארץ מוצאם. במרוצת הזמן התפתחה תרבות של יהודי גאורגיה בישראל. עליית יהודי גאורגיה הייתה העלייה הראשונה של יהודים מברית המועצות לישראל. בישראל יצא עיתון ישראלי בשפה הגאורגית בשם: "עלייה מגאורגיה", המופץ עד היום. כמה אלפים מיהודים אלה היגרו לארצות הברית, לפורסט היל שברובע קווינס ניו יורק.

כאשר סבא רבא משה הכין את הניירת בסודיות לקבלת אישורי העלייה בשנת 1971, הוא ביקש מסבתא מלי ואחותה, שלא לספר על זה לאף אחד בבית הספר ובשכונה, כדי שמישהו לא ילשין עליהם. סבא משה ז"ל הי ציוני מאוד. והעליה לארץ הייתה מבחינתו הגשמת חלום.

בימי שישי לאחר הקידוש הוא היה נוהג לומר: "לשנה הבאה בירושלים". לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח. מטרת הקריאה להראות שכל יהודי רוצה לעלות לירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל לכך שבשנה הבאה יזכה להגיע אליה. חלק מהאשכנזים נוהגים לומר בסיום תפילת נעילה "לשנה הבאה בירושלים". ויקיפדיה

עם העלייה לארץ ב1971, החלה הסתגלות לתנאים החדשים. חבלי הקליטה לא היו קלים לדברי סבתא מלי, היו קשיי שפה, היתה הסתגלות למנטליות חדשה, לעבודה חדשה, לבית ספר חדש, ואפילו לאקלים שונה. סבתא אמרה שכל הסיפור שעברה משפחתה, כדי להגשים את חלומם לחיות בארץ ישראל, נקרא "ציונות".

הזווית האישית

דניאלה: סבתא מלי היא אמא של אמא שלי, בזכות השיחה שלי עם סבתא מלי והשאלות ששאלתי אותה, נחשפתי לסיפורים מעניינים שאילולי העבודה אולי לא הייתי נחשפת אליהם. זכיתי להכיר לעומק את המשפחה וזו חוויה בלתי נשכחת.