מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב בלום נולדתי ב1952 בחיפה.

זה סיפורו של סבא של אבא, של סבא שלי (סבא רבה רבה רבה) ר' יענקל בלום, שהפך לתעשיין זעיר במושבה חקלאית. סיפור על בקבוק אחד מיוחד שהומצא ועבר במשפחתנו.

סיפורים רבים שמעתי על בקבוק הקוד: "בקבוק הקוד" הומצא בשנת 1870. בקבוק זה היה בנוי מזכוכית עבת דופן ובעל צוואר מיוחד, אשר הכיל גולת זכוכית כפקק פנימי אטום. לתוך הבקבוק הכניסו לחץ גז, שדחף כלפי מעלה, ולחץ את הגולה לטבעת גומי לאטימה מוחלטת. השאלה היתה: איך מצליחים לשתות מסוג כזה של בקבוק, כיצד משחררים את הלחץ והגולה, וגורמים לכך שזו לא תחזור להתגלגל שוב לפיה ותאטום אותה בחזרה. עיצוב צוואר הבקבוק היה הפתרון . בתוך הבקבוק יצרו מסילה פנימית, שבחלקה האחד היתה מלכודת לגולה , שמנעה מהגולה להתגלגל לפיית הבקבוק ואפשרה שתייה חופשית של המשקה .

ייצור הגזוז התבצע במערה בחצר הבית, ושם גם נשמר שלג הלבנון. הבקבוקים מולאו והייצור הצליח. עיסוקו זה גם הביא לכינויו ר' יענקל "גזוז". במשך הזמן אף שיווק את התוצרת בעזרת שני משווקים ושני חמורים, אשר מכרו את בקבוקי הגזוז לכפרי הסביבה .

זהו אותו בקבוק אשר הצית את דמיוני , ולא פעם שאלתי את עצמי "היכן אותו בקבוק ?" אך הבקבוק נעלם. רק הסיפורים נשארו . הבקבוק היה עשוי זכוכית ,ולא נשאר אף בקבוק לרפואה , וזאת מהטעם הפשוט , שילדי המושבה חיפשו את הבקבוקים וניפצו אותם , במטרה לזכות בגולות זכוכית אשר שכנו בצוואר הבקבוק לצורכי משחק הגולות .

שנים חיפשתי את הבקבוק, ולאחר חיפושים רבים, במהלך סיור באחד משוקיי לונדון ,הבחנתי בבקבוק מוכר, ניצב בפינה חשוכה ואפלה, של חנות לדברי זכוכית, התקרבתי …הסתכלתי, התבוננתי וזיהיתי. זהו הבקבוק , זהו הצוואר וזהו הפטנט. מאוד התרגשתי מהמציאה. הבקבוק הוחזר למשפחתו בראש פינה , וכך נסגר המעגל .

הזווית האישית

דפנה: אני הרגשתי ממש בנוח, כי סבא שלי ממש אוהב לדבר על דברים שקרו פעם, לנסות איתנו דברים ולשחק איתנו. היה ממש כיף לשמוע על המשפחה שהייתה פה לפני שאני נולדתי.