מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פרקים משמעותיים מחייו של שלווה חיחינשוילי

סבא וסבתא שלי כיום
סבא שלי בן 17
סבא שלווה מספר לנכדה קורל על חייו אז - וכיום

שמי קורל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה אל מאגר המורשת סיפור תיעוד אודות סבא שלי מצד אמי, שלווה חיחינשוילי, שסיפר לי על שורשיו ומורשתו.

שלווה חיחינשוילי נולד לזוג הורים בשם נלי ואברהם בתאריך 4.11.1949 בעיר זוגדידי בגאורגיה . לשלווה יש שלושה אחים: אחות אחת בשם מרינה ושני אחים: מיכאל וגבי. בגיל 23 עלה לארץ ביחד עם משפחתו. הם נסעו לגבול אוסטריה ואחרי כן טסו במטוס מאוסטריה לארץ ישראל. לפני שעלה לארץ התגורר בעיר סוחומי. סבא עלה לארץ ב 26.6.1972. כשהגיע לארץ, התחיל לעבוד כפועל במפעל לבדים כשהיה בן 23. לאחר מכן חבריו מגאורגיה עברו גם כן לארץ והם בקשר תמידי עד היום.

ילדות

בגיל 7, בשנת 1956, התחיל סבא ללמוד בבית הספר יוסף סטלין בזוגדידי, לאחר מכן עבר לבית ספר בסוחומי. בהפסקות שיחק עם חבריו משחקי כדור והיה רץ איתם ומשחק בבית הספר. כשעלה לחטיבה השתתף במקהלה וניגן בקלרינט. סבא היה תלמיד אהוב, לפעמים הפריע אך כולם אהבו אותו. סבא שלווה לא למד בתיכון מפני שלאחר שהוא סיים את החטיבה הייתה למשפחתו כוונה לעלות לארץ, לכן הוא לא נרשם לבית הספר והעלייה לארץ נדחתה – כך יצא שלא למד בתיכון.

חתונה

סבא שלי הכיר את סבתא שלי דרך שידוך. ההורים שלהם היו חברים והכירו להם אחד את השני. לסבתא שלי קוראים שרה גנאשוילי. כשהם הכירו, סבא שלי היה בן 23 וסבתא שלי הייתה בת 19. הם החליטו להתחתן, החתונה הייתה בתאריך 28.3.1973. החתונה התקיימה באשקלון ליד הבית, הייתה גינה ענקית ושם הם הכינו אוכל והזמינו להקות, צלמים ואורחים. בחתונה היה בין 100-150 אנשים. לאחר כמה שנים נולד להם שלושה ילדים: אירית , איציק ואבי.

עיסוק

כשהיה ילד קטן רצה סבא לעסוק במסחר, מפני שאבא שלו עבד בתחום והוא רצה ללכת בעקבותיו. כאשר עלה לארץ, עבד מיד במפעל לבדים מפני שכשהם הגיעו, הם היו צריכים לפרנס את המשפחה ולבנות אותה. לאחר העלייה כל המשפחה עבדה וכך הצליחו לחיות חיים טובים. לאחר כמה שנים, לאחר שהתגייס לצה"ל, התחיל לעבוד בתעשייה צבאית, כך במשך 38 שנים. מתוך 38 שנים אלו, 35 שנים היה המנהל של התעשייה הצבאית וקיבל פרס בתחום התעשייה הצבאית.

סיפור משמעותי מחייו של סבא

היו לסבא שלי שלושה אחים, כאמור: אחות אחת, מרינה, אח בשם גבי ועוד אח בשם מיכאל. מרינה היא הקטנה, מיכאל שנה מעל מרינה, גבי הוא האח האמצעי וסבא שלי הוא הבן הבכור. למיכאל הייתה אישה בהריון והוא עבר תאונת דרכים, שלצערנו הוא נפטר בעקבותיה. אשתו נשארה עם תינוק בבטן בלי אבא. מיכאל נפטר מהתאונה כשהיה בן 25, זכרונו לברכה.

היה עוד אירוע משמעותי בחיים של סבא. לסבא שלי יש שלושה ילדים: אימא שלי, איציק, ואבי ז"ל. כשאבי היה בן 4, התגלה אצלו סרטן ולצערנו לא שרד את המחלה ונפטר, יהי זכרו ברוך. אבי ז"ל היה הבן האמצעי, אימא שלי הקטנה ואיציק הבכור.

יציאה לגמלאות

מאז שסבא שלי יצא לפנסיה הוא יוצא להליכות בבוקר בחוף הים, מדבר עם חברים שלו ויוצא להסתובב עם סבתא שלי בחוץ. הוא קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר, יוצא החוצה, חוזר, אוכל ארוחת צהרים ונח קצת. בערב הוא יוצא גם עם סבתא שלי לטייל או שהם נפגשים כמה זוגות עם השכנים ויושבים לדבר או לטייל ביחד. למרות כל הדברים שהוא עושה, הוא אומר שעדיין לפעמים משעמם לו להיות רוב הזמן בבית.

הזוית האישית

קורל הנכדה המתעדת: היה לי מעניין וחשוב לשמוע על העבר של סבא שלי ועל הסיפורים המשמעותיים בחייו. אני מאחלת לו את כל הטוב שבעולם.

סבא שלווה: היה לי כיף לספר לנכדה שלי על עברי ועל חיי. אני אוהב אותה מאוד.

מילון

זוגדידי
זוּגדידי (בגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה. זוגדידי שוכנת על גדת נהר צ'חוֹאוּשי (ჩხოუში) במרחק 110 ק"מ מהים השחור. היא הוכרזה לעיר בשנת 1918. בזוגדידי ישנם מפעלים חשובים, ביניהם מפעל לתה. ליד זוגדידי, לפני הכניסה לסכר אנגורי, שעל נהר האנגורי, מפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בקווקז. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כבד כל אחד, כי לא תמיד הוא יהיה איתך “

הקשר הרב דורי