מאגר סיפורי מורשת

פפה נולד בעיר איסטנבול שבטורקיה בתאריך 29.9.1936. הוא גר בבניין בן חמש קומות, הוא ומשפחתו גרו בקומה השנייה. בביתו היו ארבעה חדרים, ארבע נפשות (פפה, אחיו והוריו). הם דיברו בבית בשפות צרפתית, ספרדית, טורקית והוריו דיברו גם יוונית. בביתו, חגגו את כל חגי ישראל. שמות הוריו של פפה הם: אברהם (ז"ל) ופורטונה (מזל) (ז"ל). אביו נולד בשנת 1892 ביוון ואמו נולדה בשנת 1900 בטורקיה.

בתור ילד פפה ומשפחתו נהגו בכל יום חופש של הוריו לטייל, ללכת לפיקניק ולפעמים היו הולכים גם עם קבוצת החברים של הוריו, וילדיהם. בתור ילד פפה היה בימי שבת בבוקר הולך לבית הכנסת.

פפה עם הוריו

ילדותו של פפה

פפה למד בבית הספר היסודי הטורקי "הטורקי 11" (שמות בית הספר היו לפי מספרים). בילדותו הוא וחבריו נהגו  לשחק כדורגל, מחבואים, תופסת וגולות. ופפה גם היה מדריך בתנועת "החלוץ" (תנועה יהודית פעילה לא חוקית בטורקיה).

פפה עם חבריו

עלייתו של פפה מטורקיה

פפה עלה מאיסטנבול, טורקיה, בשנת 1956 בגיל 21 . פפה החליט לעזוב את טורקיה במהירות על מנת להתחמק מהשירות הצבאי שם. אחיו שכבר היה בארץ ישראל שלח אליו מכתב על פיו הוא צריך לעבור ניתוח, פפה קיבל שחרור מהצבא לשלושה חודשים אך לא חזר (למרות שהיה צריך לחזור לטורקיה).

הוא עלה לארץ עם תנועת הנוער "החלוץ" שם היה מדריך של תנועת נוער, כתייר במסגרת ההדרכה של הנוער. הם התחילו את מסלול העלייה באיסטנבול, הם הפליגו באונייה ששמה "קדש" (מבצע קדש). ההפלגה נמשכה ארבעה ימים ואז הם הגיעו לישראל. המקום הראשון שהגיע אליו פפה היה ניר אליהו ומשם, עזב למושב חגור ושם גר אצל אחיו, שעלה לארץ שמונה שנים לפניו.

פפה על האונייה

שירותו של פפה בצבא

כשהיה בטורקיה, פפה לא שירת בצבא. רק לאחר שעלה לישראל, אחרי מלחמת סיני הוא התגייס לצבא ושירת חודשיים מילואים והשתחרר בתקופת מלחמת ששת הימים.

פפה בטירונות

הנישואים של פפה וממה

כשהגיע פפה לארץ, ממה עלתה גם בדיוק באותה התקופה. הם הכירו במושב (חגור) בצרכניה. ממה הייתה צריכה לפרוט כסף ולמוכר לא היה, אז פפה בא אליה והציע לה שהוא יפרוט לה, וכך התחילה ביניהם השיחה. הם היו חברים למשך זמן ואז הוא הציע לה נישואין. הם חיכו עד שההורים של פפה יעלו לארץ, אחרי שההורים של פפה עלו לארץ הם התחתנו.

באותה תקופה שבה פפה התחתן הייתה להם הרבה עבודה במשק, באותו היום של החתונה היה להם קטיף מלפפונים, הוא הלך לקטיף, בצהריים סיים ובערב הלך להתחתן. החתונה היתה בחודש יולי בשנת 1958, במועדון במושב חגור. ירח דבש הם עשו בעפולה אצל אחות של ממה.

היום יש לפפה וממה ז"ל ארבעה בנים – רמי (אברהם), שמואליק (שמואל), אלי (אליהו) ובועז.

פפה וממה בביתם במושב

ממה ופפה ביום נישואיהם

 מימין: פפה וממה בצעירותם במושב, משמאל: פפה וממה – זוג צעיר במושב

העבודה של פפה

פפה היה חקלאי, היה לו משק חי וחקלאי, המשק החקלאי שלו היה מגוון מאוד בירקות ופירות. בשדות הוא גידל מיני ירקות כגון חסות, כרוב, כרובית, ארטישוק, קישואים, חצילים, כל סוגי הפלפלים, תירס ועוד, בפרדסים הוא גידל פירות כגון תפוזים, אשכוליות, אפרקסים, אפרסמונים ועוד. במשק החי היה לו פרות, אווזים, מטילות, תרנגולות ועופות.

בכל בוקר היה יוצא לשדה בשעה 5, הוא וחבריו לעבודה היו מתחילים בקטיף של הירקות והיו מסיימים עד השעה 10. לקראת השעה 11 הוא היה יוצא לשוק הסיטונאי בתל אביב עם משאית מלאה בירקות שקטפו בבוקר שבאותו היום. הפועלים – כאשר היה הולך – היו מנכשים עשבים, בשביל לשתול ירקות חדשים בשדות שעובדו. אחר כך פפה היה חוזר למושב לאסוף ביצים לשיווק וגם הילדים שלו לפעמים היו עוזרים לו לאסוף ביצים.

חפץ מן העבר – כד החלב

הכד שימש את פפה כשהיה רפתן במושב חגור. באותה תקופה היו לפפה רק ארבע פרות אותן הוא היה חולב פעמיים ביום, בבוקר ובערב. את החלב של הפרות הוא היה שולח למחלבה, לשם היה מגיע החלב של כל הרפתנים במושב בכדים גדולים. משפחת אבי אהבה לשתות מן החלב הטרי, ולכן מתוך הכד הגדול פפה היה מוזג אל תוך כד החלב הקטן את הכמות הדרושה לבית. לאחר זמן מה, הרפת של פפה גדלה והיו לו כבר 25 פרות, לכן היו יותר כדים. גם אחיו של אבי רמי קיבל כד. הכד נמצא אצלנו בחצר כפריט נוי והוא מוסיף לחצרנו.

כד החלב העובר במשפחתנו

עץ המשפחה שלנו

הזוית האישית

אדווה: מאוד נהניתי לשמוע מפפה את הסיפורים שלו, מאוד נהניתי לשמוע את איך פפה הכיר את סבתא שלי ממה. אני מאוד שמחה שהוא הספיק לספר לי הכול בזמן למרות שעל העבודה שלו אבא שלי סיפר לי את הרוב.

אדווה בשם פפה: נכון לעכשיו סבא פפה נפטר ביוני, ממש אחרי שסיפר לי את סיפורו, ולכן לא הספיק לכתוב משוב, אבל אני חושבת שהוא נהנה לספר לי את הסיפורים שלו וגם במיוחד אחרי שממה נפטרה, ואני חושבת שעכשיו הוא שמח שסיימתי את הסיפור ואני מעלה אותו למאגר המורשת.