מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית, נולדתי בתאריך 27.5.1953 במדינת ישראל, בעיר רמת גן. קראו לי יהודית משום שאבא של אימא שלי – קראו לו יצחק, ולאימא שלי לא היו בנים, והיא רצתה לקרוא לילדה שלה על שם אבא שלה. הם היו דוברי יידיש, ביידיש זה נשמע מאוד דומה, השמות יהודית ויצחק. הוריי – קראו להם ברונקה ומשה, ארצות מוצאם היה פולין.

הייתה לי ילדות מאוד טובה, בילדותי לא היה טלפונים, כל היום שיחקנו בחוץ במשחקי חברה. גדלתי ברמת גן, למדתי בבית ספר היסודי "עליות". שיחקתי בהפסקות בחצר בקלאס ומדי פעם שיחקנו 'חיי שרה'. הייתי בצופים מכיתה ד' עד ח', מאוד אהבתי את הפעולות והטיולים. היינו הולכים הרבה לספריה וקוראים ספרים, אהבתי את זה מאוד. היו מעבירים פעולות תוכן שאני הייתי מאוד אוהבת, היינו משחקים גם משחקי חברה וזה היה גם תעסוקה חברתית.

בשירות הצבאי שלי הייתי קצרנית, היה לי שירות מעניין מאוד, קצרנית זה תפקיד מאוד מעניין בזמן מלחמה.

לאחר השירות הצבאי הכרתי את צבי בעלי במסיבה בבית בשכונתי, שם נפגשנו וזה המשיך הלאה. כשילדתי את בתי הבכורה, התרגשתי מאוד שנולדה לי בת, כי מאוד רציתי בת. ביום גשום מאוד ואחרי מספר שעות טובות נולדה בתי הבכורה, הלידה הייתה קשה. נולדה ילדה יפהפיה וזה היה אושר של כולנו. כשרועי נכדי הבכור נולד, החזקתי אותו ראשונה, זו הייתה הרגשה של אושר.

חפץ העובר במשפחה מדור לדור

החפץ שעובר במשפחתי מדור לדור הם הפמוטים. אבא היה מסורתי, היינו עושים קידוש עם נרות יין ועוד. כשהוריי נפטרו, זכרם לברכה, רציתי לשמור את הפמוטים האלה מדור לדור, והיום הם אצל בתי הבכורה.

הפמוטים המשפחתיים

כיום

כיום אני מכינה אוכל לנכדים, אני אוהבת מאוד להיפגש עם האחיות שלי, אני מכינה כמעט כל יום לנכדים ארוחת צהרים. אני אוהבת לבלות עם הנכדים הרבה.

אני בפנסיה מגיל מאוד צעיר, גידלתי את ילדיי ואת הנכדים שלי, אני אוהבת להיות עם הנכדים שלי כי הם דור ההמשך כשאני לא אהיה פה. החלום שלי היה להיות משפחה גדולה – הגשמתי את החלום."

סבא צבי

סבא צבי מספר: "נולדתי בתאריך 26.9.1951 במדינת ישראל, בעיר רמת גן. הוריי הם בוצי וליאון, הם נולדו ברומניה. הם דיברו יידיש ולמדו עברית בארץ ישראל.

הייתה לי ילדות טובה, היו לי הרבה חברים מהבית ספר, אהבנו מאוד לשחק כדורגל. אך לנו היה מקום מסומן עם חול, לא היה דשא. אני בן יחיד כך שבבית כשהיה לי משעמם הייתי הולך לחבר, דופק לו בדלת ומשחק איתו.

בילדותי ובנעוריי לא הייתי בתנועת נוער, אבל אני וחבריי אהבנו לעשות מתיחות על ילדים. למשל, פעם אחת השפרצנו מים על ילד מהכיתה וכולם היו צוחקים.

הכרתי את יהודית במסיבה בבית, פגשתי אותה, דיברנו והסוף עוד לא ידוע. הייתי עם יהודית בלידה הראשונה. זה היה ביום גשום מאוד, הלידה הייתה קשה, אבל הסוף שווה את זה.

חפץ העובר במשפחה בין הדורות

החפץ שעובר במשפחתי מדור לדור הוא טבעת, לאימא שלי הייתה טבעת שהיא אהבה מאוד, היא רצתה לתת לבת שתהיה לה, אבל אני הייתי בן יחיד. שמרתי את הטבעת ונתתי את הטבעת לבתי הבכורה."

הטבעת של סבתא רבתא

סבא צבי עדיין עובד ומגיע הביתה בדרך כלל בשעה 19:00. הוא עובד במגדל העמק והם גרים ברמת השרון. סבא מסביר: "אני עובד עדיין, יש לי אופציה לעבור לפנסיה, אבל אני מעדיף לעבוד. אני בועד של הבניין, שזה נותן לי גם עיסוק. אני מאוד אוהב את הנכדים שלי, אני עושה בשבילם המון. החלום שלי היה להיות לוחם בצבא, לא כל כך עשיתי את זה, אבל המאמצים אומרים לי שהגשמתי."

הזוית האישית

סבתא יהודית וסבא צבי: תישארו כמו שאתם ותראו לכולם מי אתם.