מאגר סיפורי מורשת

שמי אביתר לוי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי דרור לוי, יחד תיעדנו את סיפורו.

סבא דרור נולד בחיפה, בתאריך 29.1.1938, הרבה לפני שקמה מדינת ישראל. גם הוריו היו ילדי הארץ. אמו נולדה בצפת והיא בת למשפחת רבנים ואביו חיפאי. סבי הוא דור שביעי בארץ. את ילדותו הוא מתאר כתקופה מלאת פשטות וחוויות מהנות. זו תקופה שהיו בה הרבה מלחמות, אבל גם המון משחקים בשכונה עם שכניו הערבים. היהודים והערבים בחיפה חיו בדו קיום מלא כבוד הדדי. כילדים הם אהבו לשחק ב"שוטרים וגנבים", מחבואים, גוגואים ומשחקי כדור.

סבא דרור כתינוק עם משפחתו

לאביו, רחמים, הייתה מסעדת פועלים בחיפה וסבי זוכר כי בילה בה שעות רבות. אמו, רחל סייעה רבות במסעדה. הבישולים שלה היו מפורסמים. כמו כן, היא גם עבדה כתופרת וסורגת (עד היום יש לסבא את מכונת התפירה המקורית של סבתא). סבא דרור למד בבית ספר "אליאנס" בחיפה. בתום לימודיו התגייס לגרעין נח"ל והיה בקיבוץ פלמחים. בשירות המילואים לחם במלחמות ישראל השונות. תקופה קצרה סבא שירת גם כקשר של מוטה גור, שהיה מאוחר יותר רמטכ"ל.

לאחר שירותו הצבאי סבא חזר לחיפה, למד לימודי הנדסת מכונות ולפרנסתו עבד כנהג מונית. את סבתא יעל הוא פגש במסיבת סטודנטים (סבתא למדה לימודי הוראה במכללת אורנים). סבא וסבתא היו חברים שנתיים בערך. אימא של סבתא לא הייתה מרוצה מ"השידוך", בעיקר על רקע עדתי (סבי אמנם דור שביעי בארץ, אבל שורשי משפחתו הם ספרד וכורדיסטן ואילו השורשים של סבתא שלי הם מפולין ומגרמניה).

האהבה ניצחה וסבי וסבתי התחתנו. בשנים הראשונות הם גרו בחיפה ובשנת 1962 עזבו את חיפה יחד עם זוגות חברים נוספים למה שהגדירו כהרפתקה ציונית וירדו ליישב ולהתיישב בנקודה הדרומית ביותר בארץ – אילת. כל קבוצת החברים התמקמה בשכנות וכך יכלו לסייע אחד לשני. סבא דרור החל לעבוד במכרות הנחושת בתמנע וסבתא יעל החלה עבודתה כמורה בבית ספר "אלמוג" באילת. במהלך השנים נולדו לסבא וסבתא שלושה בנים: רם (רמי), שגיא (אבי) ותמיר האח הצעיר. משמעות השמות של שלושת האחים היא נשגבות וגובה, בנוסף לכך השמות מסודרים לפי סדר הא"ב: ר,ש,ת.

עם סגירת מכרות הנחושת בתמנע, סבי פתח מסגריה באילת, אך נאלץ לסגור אותה כשיצא להילחם במלחמת יום הכיפורים. כאשר חזר מהמלחמה היה צריך לבנות את המסגרייה מההתחלה, אבל אז קיבל הצעה מעניינת ששינתה אצלו הרבה מהחיים שלו. ראש עיריית אילת פנה לסבא וסיפר לו שהם פותחים בית ספר מקצועי לטובת תלמידים שלא מצאו עצמם בבתי הספר הרגילים. ראש העיר ביקש מסבא להיות סגן מנהל בית הספר ולהיות אחראי על כל המסלולים הטכנולוגיים בבית הספר. סבא הסכים וזו הייתה החלטה ששינתה דברים רבים בחייו. סבא נשאר בתחום החינוך ובהמשך ניהל את בית הספר ואף עבר לניהול של בית ספר לחינוך מיוחד.

כיום סבי פנסיונר מאושר. נהנה לבלות את ימיו בעיסוקים שונים ומשונים. יש לסבי רעיונות יצירתיים מאד והוא מנסה בביתו לבנות, להרכיב וליצור את המצאותיו. כמו כן לסבי יש אוסף מיוחד של חנוכיות. החנוכיות תלויות על כל קירות הבית. הן נאספו ממדינות שונות בעולם בהן סבי ביקר. סבי גם אוהב מאד את הים ובעיקר להפליג יחד עם אחיו שבתאי במקומות שונים בעולם. היום הם מפליגים פחות בגלל הגיל שלהם.

המסר העיקרי של סבא, שאני לוקח איתי זה לדעת להנות מהחיים ולהסתכל תמיד על החצי המלא של הכוס. להבין שהיום לא יחזור על עצמו ולכן אני צריך להפיק את הכי טוב והכי הרבה מכל יום שעובר.

הזוית האישית

אביתר: בזכות העבודה שחייבה אותי לשבת ולדבר עם סבא על החיים שלו למדתי להכיר את סבא טוב יותר. הסיפור היה מאד מעניין ואני רוצה לאחל לסבא שיהיה בריא ושתמיד ימשיך להנות מהחיים ולעשות דברים שהוא אוהב.

סבא דרור: נהניתי מאד מזמן האיכות שהיה לי עם הנכד שלי. זוהי תכנית מצויינת ומקרבת לבבות. מאחל לנכד שלי שידע להנות מכל רגע בחיים שלו ושיצליח להגשים את עצמו בדרך שלו.