מאגר סיפורי מורשת

פגישה מקרית – ערב לא צפוי

הסיפור של סבתא גניה לנכדה יובל איינס

לסבא רבא שלי קראו לו אברהם פנטלקה נולד בפולין היה במחנה ההשמדה אושוויץ, הוא עבד שם במכרות פחם ועבודות כפיה נוספות וכך הצליח לשרוד. כל משפחתו נספתה – שני ההורים שלו ושלושת אחיותיו נרצחו.

לסבתא רבתא שלי קראו דוז'יה, היא נולדה בפולין ברחה עם כל משפחתה לרוסיה ונשארה בחיים עם הורים ואח. סבתא וסבא רבא שלי נפגשו והכירו במחנה מעבר שבאיטליה ולאחר זמן מה, דרכיהם נפרדו. מאוחר יותר הם עלו לארץ בנפרד ובמקרה באחד מרחובות תל אביב דרכיהם הצטלבו שוב והם חידשו את הקשר והתאהבו, בהמשך התחתנו ונולדו להם שני ילדים.

סבא אברהם וסבתא דוז'יה ז"ל

הכרות בין סבתא גניה וסבא איציק

שמי גניה ואני הסבתא של יובל איינס, ברצוני לספר כיצד אני וסבא של יובל הכרנו. הסיפור התחיל כשהייתי בת 16, אני וחברתי הטובה רחל נהגנו לצאת ולבלות בימי שישי כל שבוע. אהבנו לרקוד במסיבות, לפגוש חברים לכייף ולטייל. באותו יום שישי שמעה חברתי שמתקיימת מסיבה אצל חברים שלנו. למסיבה הגיעו בוגרים מאתנו בשנה שנתיים ואפילו חיילים. באותו יום שישי לא כל כך התחשק לי ללכת, הצעתי לחברתי שנשאר בבית ונראה טלוויזיה. חברתי התעקשה ללכת למסיבה ולבסוף השתכנעתי והלכנו.

נהננו מאוד במסיבה, שמחנו ורקדנו כל הערב, לפתע התקרבו אלינו שני בחורים ובקשו לרקוד איתנו יחד. את הבחורים האלה לא הכרנו, הם לא היו מהחבורה שלנו. צחקנו איתם, דיברנו, הכרנו והיה ממש כיף. אחד מהבחורים היה גבוה בלונדיני עם עיניים כחולות (הוא מצא חן בעיני), אבל הוא רקד עם חברתי וחברו של הבחור הבלונדיני רקד איתי.

גניה ורחל החברה הטובה

לשמחתי במשך הריקוד הראשון הכל התהפך והבחור הבלונדיני ששמו איציק התחיל לרקוד איתי וחבר של איציק רקד עם חברתי. רקדנו במשך כל הערב ולא הפסקנו לדבר ולצחוק. נהנתי מאותו הערב והבחור ממש מצא חן בעיני. איציק שאל אותי אם יש לי טלפון עניתי לו שכן. הבחור נדהם שיש לי טלפון חוגה ומאוד התלהב, בזמננו לקח המון זמן עד שקיבלו טלפון, היו מחכים כ-7 שנים. אנחנו קיבלנו טלפון מהר כי אבי היה קצין משטרה. מסרתי לו את המספר והוא לא רשם בשום מקום ואמרתי לעצמי בטח הוא ישכח, כך שלא הייתי מוטרדת.

לא להאמין למחרת אחר-הצהרים מצלצל הטלפון בביתנו ואמי עונה. להפתעתי איציק היה מעבר לקו וביקש לשוחח איתי. אמי קראה לי ואמרה שמישהו רוצה לדבר איתי. הייתי בהלם שזה הוא ושאלתי את עצמי, הייתכן שזכר? הייתי בטוחה שישכח כי לא הכרתי את הבחור שלימים הסתבר שהוא בעצם חזק מאוד בחשבון וזוכר מספרים וכל מה שכרוך בזה. למחרת כבר נפגשנו בביתי. אני ואיציק יצאנו כשנתיים, אהבנו מאוד אחד את השנייה. הסתדרנו מאוד יפה והחלטנו בסוף להתחתן, במשך השנים נולדו לנו שלושה ילדים שני בנים ובת.

גניה ואיציק נשואים 49 שנים

הילדים התחתנו ונולדו לנו 9 נכדים. יובל, עמה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי השנה היא הנכדה החמישית.

סבתא גניה ויובל איינס הנכדה

הזוית האישית

סבתא גניה: חשוב להמשיך לספר לדורות הבאים שיזכרו וידעו מה עבר על הסבים והסבתות  – אין כמו משפחה!!! חשוב ומשמעותי להיות בקשר טוב עם הנכדים, מחמם את הלב. בשבילי הם האנרגיה, האור, הנחת והחיים שלי. אני כל כך אוהבת את כולם, מאוד מחוברת אליהם.חשוב לתת זמן איכות כייפי, חום, אהבה ותשומת לב לכל אחד ואחת בנפרד.

הנכדה יובל: היה לי ממש נחמד להיות עם סבתא שלי ביחד, היה לנו זמן איכות משותף לבד. אני מאוד מחוברת עליה ואוהבת אותה מאוד.

לסיכום: הייתה חוויה מחברת, נהנתי מאוד מהקבוצה ומהמנחה עדי המקסימה.