מאגר סיפורי מורשת

שמי רות ארזואן וברצוני לספר את סיפורו של בעלי המנוח, ארזואן עמרם (ארמונד).

סיפור העלייה של עמרם     

עמרם עלה לארץ בהיותו ילד בן עשר בתוכנית של עליית הנוער הציונית. הוא גדל וחונך בכפר הנוער הציוני על שם "יוהנה ז'בוטינסק" בבאר יעקב. כפר הנוער בתקופה זו היה בית ספר חקלאי. עמרם אהב את האדמה, בעלי החיים, ואהב ליצור בברזל. בכפר הנוער עמרם היה אחראי על הרפת וביצע באהבה ובאמפתיה את הטיפול בפרות בפרט, ובבעלי החיים בכלל. מדריך המסגרות של הכפר הבחין בהבנתו של עמרם את רזי המקצוע. לימים פיתח עמרם את המקצוע ויצר עבודות ברזל שימושיות ואומנותיות. עמרם גם אהב צמחים. הוא ביקש וקיבל פיסת אדמה ובה שתל ירקות ופרחים והקים גן ירק. הוא חסך מדמי כיסו כדי לרכוש שתילים וזרעים. הוא היה ילד מוכשר שגדל לאדם בעל ידי זהב.

עמרם בכפר הנוער

עמרם התגייס לצבא בגיל 16 היות והוסיפו לגילו שנתיים עם עלייתו. הוא שירת בחייל ההנדסה ולחם בכל מלחמות ישראל בזמנו. לעמרם הזדמן להציל חיילים ואנשים משדות מוקשים באזור ים המלח.

סיפור העלייה שלי

עליתי ארצה ממרוקו עם הוריי ושניים מאחיי לעיירת הפיתוח בשדרות בשנת 1962.

מימין: עליה (עליזה) בת שמחה ז"ל וחיים כהן ז"ל, ההורים שלי, משמאל: מימון ארזואן ז"ל, בן חמו ומסעוד אזוראן ז"ל (אביו של עמרם), חנה ארזואן ז"ל,בת נוארה עמור ז"ל (אימא של עמרם)

מספר חודשים לפני בואנו הגיעו משפחתו של עמרם והתגוררו סמוך לביתנו. באחת הפעמים בה עמרם הגיע לחופשה מהצבא, הבחין בי ברחוב ושיתף את אמו. אמו חיפשה ומצאה את משפחתי ופנתה אל הוריי. מפגש ההכרות ביננו אירע רק כשנתיים לאחר מכן. לאחר תקופת הכרות של כעשרה חודשים נישאנו בשנת 1972.עברנו להתגורר בירושלים. נולדו לנו חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים.

החלום שהתגשם

חלומו הגדול של עמרם היה לבנות את ביתו ובשנת 1989 התחיל להגשים את חלומו ולהניח את אבן הפינה. חיפשנו קרקע לבנייה עצמית. מצאנו בשני ישובים שונים ובחרנו במעלה אדומים. רכשנו את הקרקע ועמרם התחיל לבנות את הבית.

מימין: עמרם במהלך עבודה, משמאל: עבודת אינסטלציה שעשה עמרם

הוא התחיל לתכנן את חזות הבית, בחר סוגי אבנים מתאימים בגדלים שונים בהתאם לרצונו. עמרם נעזר באנשי מקצוע אדריכל ובנאים מקצועיים, חשמליים וכל שאר אנשי המקצוע הדרושים. את כל עבודות האינסטלציה, התריסים, הסורגים ועוד תחומים שהתמחה בהם. מסביב לבית הוא תיכנן גינה יפה, הוא תיכנן דשא בסגנון יפני, שתל פרחים, עצים, עצי זית, עץ אפרסמון, שקדייה, וענבים.

מימין: הבית שבנה עמרם, משמאל: חצר הבית

המחלה של עמרם

עמרם היה אדם חכם, חרוץ, חזק פיזית ורב פעלים. כאשר הוא הרגיש שהוא מתחיל לאבד את כוחותיו נכנס בו רצון עז ליצירה. הוא התחיל ליצור שולחנות, כיסאות, מתלים, מיטות, וארון לגינה מברזל. עם הזמן עמרם נחלש מאוד ואובחן כחולה ALS, מחלת ניוון השרירים, שפוגעת בנוירונים במוח ומסתיימת בניוון כל שרירי הגוף והנשימה. עמרם נפטר בכ"ז באייר תשע"א. על מצבתו נרשמו מספר משפטים שהגדירו אותו כאדם: "עמרם  היה איש עשייה בעל תושייה שמעולם לא הפסיק לחלום."

הזוית האישית

רותי: נהניתי מאוד ללוות את נכדי נעם בתהליך תכנית הקשר הרב דורי. נעם מאוד התרגש לקבל מידע חדש על סבו שלא הכיר ויכול היה לקבלו אותו רק ממני. חוויה נהדרת.

נעם הנכד המתעד: נהניתי מהמפגשים עם סבתא, ומכל השיחות. היה כיף לשמוע ולתעד את הסיפור של סבא.