מאגר סיפורי מורשת

שמי נירן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבא שלי, דוד ביסמוט.

סבא דוד נשוי לברכה ביסמוט. קראו לו כך על שם סבו. הוא נולד בבית חולים מאיר בכפר סבא, בתאריך  30.9.1953 בארץ ישראל וגדל במושב ינוב.

לאבא שלו קראו שמעון ולאמו רוחמה ביסמוט. הם היו שבעה אחים. שם הבכורה חוה, אחריה נולד דוב (שם חיבה דובי), אחריו נולד סבא שלי דוד, אברהם, יוסי, רבקה ועדנה. הוריו עסקו בחקלאות. חוץ מלעבוד במשק המשפחתי, אביו עבד גם כספר. אימא שלו עבדה במשק והיו באים אליה אנשים כדי שהיא תכתוב להם מכתבים בצרפתית בשביל לשלוח למשפחות שלהם בתוניס. שניים מאחיו נפטרו. אברהם מת ממכת חשמל ודובי מת מאירוע מוחי.

במושב בו סבא גדל גידלו תרנגולות, פרות, פירות הדר, ופרחים. בבית היו ארבעה חדרים, בישלו במטבח והתקלחו במקלחת. בהתחלה כיבסו בבית כביסה ביד. רוב המשחקים בילדותו של סבא היו כדורגל והם שיחקו במגרש. במושב היה בית כנסת. לסבא שלי היה חמור בשם במבו (שמת), שני סוסים, ושמונה תרנגולים. בנוסף היה לו כלב ששמר על החיות ולצערנו נדרס.

בבוקר בבית אכלו דברי חלב, בצהרים אוכל בשרי, ובערב אוכל קל. בשבתות אכלו קוסקוס, קציצות, סלטים, חמין. היו פגישות רק לילדים ופחות להורים. ההורים נפגשו בבר/בת מצווה, חתונות ועוד. הם קנו מצרכים כמו ירקות, פירות, דברי חלב ולחם בצרכניה. סבא למד בבית ספר ממלכתי במושב ינוב ואהב לשחק כדורגל עם חברים. כשגדל שיחק בנבחרת כדורגל במושב ינוב בליגה ג'. יש לו חברי ילדות איתם הוא שומר על קשר עד היום והם נפגשים באירועים חברתיים.

בבית ספר היסודי ממלכתי "משה ינוב" למד עברית, חשבון, אנגלית והיסטוריה. המורות אהבו אותו והוא אותן. בבית הספר היתה משמעת חזקה והיו עונשים קשים. לא הייתה תלבושת אחידה. היו טיולים שנתיים. הוא יצא למסיבות עם חברים בימי שישי ושבת, הוא זוכר את כולם והוא עדיין נפגש איתם, הוא אהב את כולם. היה חדר אוכל בבית הספר, סבא אהב את כל האוכל שהגישו, לא היו ממתקים – רק סוכריות. סבא גם השתתף בריקודי עם.

בשנות העשרים של סבא הוא והחברים שמעו שירים ישראלים כמו עפרה חזה, זהר ארגוב, להקת הנח"ל וכו'. היו ריקודי עם ודיסקוטקים, לא היו טלפונים בכלל.

סבא התגייס לצה"ל בתאריך 3.11.71 לחיל התותחנים. בתקופה הזו של השירות הצבאי סבא התחתן עם סבתא. כשסבא שירת בצבא כחייל בסדיר בתאריך 16.10.73 פרצה מלחמת יום הכיפורים. סבא המשיך לשרת בצבא, חתם קבע ל- 25 שנים בחיל הצנחנים ושימש בתפקיד כמכונאי רכב. בזמן שירותו בצבא-קבע פרצה מלחמת לבנון הראשונה – מבצע שלום הגליל בשנת 198 . בשנת 1991 פרצה מלחמת המפרץ. סבא סיים את שירותו הצבאי ב 30 בדצמבר 1996.

בשנת 1997 יצא לגמלאות מצה"ל לאחר 25 שנות שירות. מאז שחרורו מהצבא ועד היום הוא עובד כמנהל רכש בחברה העוסקת בתחום פינוי אשפה ומחזור.

אהבה ומשפחה

בעבר הקשר נרקם במסיבות, במפגשים חברתיים ועוד. הקשרים נוצרו במסיבות ובמפגשים חברתיים או דרך חברים של ההורים, נהגו לרוב להיפגש באחד הבתים כי לא היה אז טלפון.

היחסים בין ההורים לבין הילדים היו מעולים. הייתה ביניהם פתיחות וקירבה, היה אפשר לדבר עם ההורים על הכל, כל מה שאתה מרגיש שאתה צריך לפרוק. ההורים הו מאוד מעורבים בחיים של הילד, נהגו לרוב ללכת לטיולים במושב. ללכת למשק או לחווה ולטייל בפרדס. הם טיפלו בפרדס, בחמורים, בסוסים, בתרנגולים ובכלבים.

לא היה לסבא שלי שידוך, הוא הכיר את סבתא שלי במסיבה בתל אביב היא הייתה עם חברה שלה. נולדו להם חמישה ילדים ושמותיהם: רוית (הבכורה, אימא שלי) לאחר מכן נולדה טלי, דיקלה, לינור (נורה)  ולאחר מכן נולד נתנאל (תורי,נתי). לסבא וסבתא יש תשעה נכדים ושמותיהם: ירין, לידן, מאי, עידן, נירן (אני), שי, דביר, הראל ואורי. אין להם נינים. הם גרים בנתניה.

הזוית האישית

נירן הנכד המתעד: היה לי כיף לשמוע את כל הסיפורים שסבא סיפר על העבר שלו ועל הילדות והמושב בו הוא גדל. הרגשתי שסבא חזר בזמן ונזכר בתקופות משמחות ומעניינות, תקופות לחוצות ומפחידות בזמן שירותו הצבאי. אבל מכל מקום הוא צבר חוויות וזיכרונות. אני מאוד אוהב את סבא ואוהב לבלות איתו בימי שישי אחרי בית ספר וללכת איתו לבית הכנסת. סבא אמר לי להנות מכל מה שאני עושה ולדעת לשמוח תמיד. לדעת שהמשפחה שלי תמיד תהיה לצדי ותמיד תתמוך ותאהב. ותמיד להושיט עזרה לכל מי שצריך ולהיות אדם טוב. היה מאוד מעניין להשתתף בתכנית, אני מאחל לסבא רק בריאות.