מאגר סיפורי מורשת

שמי אליסה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אספר על סבתא רבתא שלי – מריאטה סולומינסקי.

מריאטה נולדה בתאריך 26.6.1935 בייניסייסק, ברית המועצות לשעבר, ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1999. אבא שלה ממוצע ארמני, ונפטר חודשיים לפני לידתה. אמה רצתה לתת לילדה שם ממוצא ארמני, אבל היא לא הכירה שמות ארמנים. היא כן הכירה שם אחד – הייתה סופרת בשם מריאטה סגינאן. הם חשבו שזה שם ארמני וכך קראו לסבתא מריאטה, אך למעשה שם זה אינו ארמני, אלא צרפתי.

מכיוון שאביה היה אסיר פוליטי שנשלח לסיביר בגלל רפרסיות של סטאלין, אמה של סבתא רבתא לא יכלה להתחתן עם אביה, ולדימיר פטרוסיאן (כדי לא להפוך למה שנקרא "אויב המדינה"), כך יצא שלסבתא מריאטה, כשהיא נולדה, לא רשום שם של אבא בתעודת הלידה שלה.

אימא של מריאטה – חנה ומשפחתה חיו בכפר בארגוזין על שפת האגם בייקאל. הם נשלחו לסיביר על ידי צאר רוסי מכיוון שיהודים בפולין עזרו במהפכה נגד הצאר. כל הכפר של היהודים הועבר מפולין לסיביר. ברשותם של המשפחה של חנה סולומינסקי היה נחל קטן נושא זהב, הם הפיקו זהב ונחשבו משפחה עשירה בכפר. אחרי המהפכה של ברית המועצות, האימא חנה עברה מבארגוזין ליניסייסק כדי לעזור לאחיה שעבד שם בתור רופא. וההורים עברו לעיר גדולה – אירקוטסק.

כשנולדה סבתא רבתא, מריאטה, אמה חנה עברה להוריה ולכן היא גדלה באירקוטסק. הייתה להם חצר גדולה, לחברה קראו ולנטינה והיו להם שני חברים טובים ולדימיר (ווקה) ואלכסנדר (שורה). סבתא מריאטה מאוד אהבה לקרוא. עם החברים בחצר הם שיחקו תופסת, שוטרים וגנבים, בחורף הם החליקו על הקרח ועשו סקי ביער.

סבתא מריאטה למדה עד כיתה י' וקיבלה ציונים טובים. אחרי בית ספר הלכה לאוניברסיטה פדגוגית ולמדה להיות מורה לפיזיקה. כשסיימה, המדינה שלחה אותה ללמד ילדים בבית ספר בכפר זגוטוי. שם היא עבדה במשך שלוש שנים ופגשה את בן זוגה לחיים.

לאחר שסיימה תקופת התחייבות של שלוש שנים, עברה לעיר גדולה – אירקוטסטק, שם עבדה בתור מרצה לחשמל באוניברסיטה ואז במכללה, שם הרצתה במקצוע "הבסיס התיאורטי של טכנולוגיה חשמלית" עד הפרישה לפנסיה בגיל 55. יש לה מדליה ממלכתית על השגיה בעבודה.

סיפור הנישואים

סבא רבא בוריס גם הוא גר בבארגוזין. הוא הגיע לאירקוטסק לבקר את אחיו בדרך מהצבא הביתה. שם הם נפגשו עם מריאטה, ואחרי שהכירו במשך שלושה ימים התחתנו, אך סבתא לא שינתה את שם משפחתה לאחר החתונה ובוריס גם לא (שמו בוריס בורמשנקו). מאז הם חיים ביחד כבר 63 שנים.

מתחביביה של סבתא מריאטה – היא ניגנה בגיטרה ושרה (וסבא אוהב לרקוד). היא נהנתה מלגדל ילדים (שתי בנות) ולטפל בנכדים. גם בי היא טיפלה כשהייתי תינוקת ואימא הייתה צריכה ללמוד.

החפץ שעובר מדור לדור במשפחה הוא אלבום התמונות עם סיפור המשפחה, החל מסבא רבא של סבתא רבתא, ועד הנין הצעיר ביותר (האח הקטן שלי).

מסר לדור הצעיר: להיות כנה זה קודם לכל. וגם לאהוב את המשפחה, לטפח אותה ולהיות קרובים עם בני המשפחה.

הזוית האישית

אליסה הנינה המתעדת: נהניתי ללמוד יותר על המשפחה, לפני התכנית פחות התעניינתי בעבר של משפחתי אבל עכשיו אני רוצה לדעת יותר על האנשים במשפחתי.