מאגר סיפורי מורשת

עליתי ארצה בשנת 1951. בזמן שירדתי מהמטוס, ישר לקחו אותי לצבא.

אני לא ידעתי עברית וישר שמו אותי ביחידה קרבית, ואני כבר הייתי חייל  גולני שנמצא בגבול סוריה ואני בוכה.

למה אני בוכה? מכיוון שאני לא ידעתי את השפה עברית ולא ידעתי למי לפנות, והמפקד נתן פקודות בעברית ולא הבנתי. הצבא הסורי הפגיז כל הזמן בתותחים ומאד פחדתי. בסך הכול הייתי נער צעיר. בסוף קיבלתי חופשה לשלושה ימים וחבר שלי לקח אותי באוטו שלו עד תל אביב.

אז התחלתי לחפש את אח שלי ואמרו לי שהוא נמצא בקיבוץ עין השופט וזה רחוק מתל אביב לקיבוץ. סוף סוף הגעתי ושאלתי איפה דוד אחי ומתברר שהוא נמצא בשמירה בלילה. סוף סוף נפגשנו והתחבקנו ובכינו.

בסוף נגמרה החופשה ולא ידעתי איך לחזור לצבא ובכיתי. במקרה פגשתי חייל מהיחידה של.י היה לי מזל! נסעתי יחד אתו ליחידה שלי. היה לי קשה מאד בצבא בגלל השפה, אז החליטו לשלוח אותי לקורס עברית ולמדתי קצת עברית. היה לי טוב שיכלתי לדבר ולהבין עברית. היה לי קשה לגמור שנתיים וחצי של צבא אבל הצלחתי בסופו של דבר.