מאגר סיפורי מורשת

סבתא פנינה מספרת לנכדתה הדס את סיפור משפחתה.

אני פנינה שרעבי לבית ג'מילי, נולדתי בשנת 1957 בכפר-סבא בשיכון עליה, שיכון שהוקם כמה שנים קודם, על ידי משרד העבודה, כדי לקלוט עולים חדשים.  חיינו 7 ילדים בדירת שני חדרים. שש אחיות ואח אחד. המקום היה שומם, ובלילה היינו שומעים את התנים מייללים. זה היה מפחיד מאוד. אך, עם השנים גדלנו והתגברנו.

לחמותי הייתה חנות ירקות, כשהייתי קטנה הייתי הולכת לקנות אצלה ירקות. ותמיד היא הייתה אומרת לי, שיש לה ילד. ושאני אתחתן אתו. ובאמת, מצחוק זה הפך למציאות. והתחתנתי עם סבא שלך.

סיפוריה של סבתא רבתא גליה

החיים בתימן לא היו קלים בכלל, הנשים היו עובדות ממש קשה. גם בבית ואחר כך יוצאות לעבוד בשדה, אבל, גם זה לא הספיק כדי לחיות, אז הן היו עובדות בעבודות נוספות. הן היו עובדות בכיבוס בגדים, אצל גויות תשע שעות, ולאחר שהן סיימו את עבודתן, הן היו מקבלות צלחת אוכל  וכך הן שרדו.

יום אחד אבי יצא מהבית ולא חזר כמה ימים. אמי, גליה, ואחותי החליטו לצאת ולחפש אותו. ביום הן היו הולכות במשך שעות בחום, ובלילות הקרים הן היו ישנות מאחורי מחסנים ועצים ובכל מיני מקומות מסתור, כדי להתחבא מחיות רעות.

יום אחד לאחר הליכה ממושכת לאימא התנפחו הרגליים בגלל זיהום ומוגלה קשה וכואבת. בשלב מסוים אימא לא יכלה עוד להמשיך ללכת, היא נפלה על הארץ ולא הייתה מסוגלת לקום. היא שכבה  על האדמה זמן ארוך מאוד.  כעבור כמה זמן עברו במקום משמרות המלך רכובים על סוסים. אחותי התחילה לצרוח "תזהרו על אימא, היא שוכבת ברצפה". אחותי בכתה וצעקה אך לא שמעו אותה בגלל רעש פרסות הסוסים, והם לא ראו אותן בגלל שהן היו על האדמה. הקדוש ברוך הוא עשה להן נס. כל משמרות המלך עברו מבלי לרמוס את אמי ואחותי,

לאחותי הבכורה היו עיניים גדולות ויפות. ואמי וחמותה מאוד פחדו מעין הרע, לכן עשו לה "מכוואה" (ברזל חם ומרוב שהוא חם נעשה אדום ורותח), הניחו את הברזל החם ממש לשנייה על מרכז הראש. זה היה דבר שרגילים לעשות בתימן. אבל, אצל אחותי זה פגע בשני עיניה והיא נשארה כל חייה פוזלת.

מבצע "על כנפי נשרים – מרבד הקסמים"

לאחר שנים רבות אמי החליטה שהגיעה הזמן לעלות לארץ ישראל, הם הוברחו לישראל במבצע "מרבד הקסמים".  משפחתנו הוברחה במטוס. היו אחרים, שעשו מסע רגלי ומסוכן מאוד.

הגענו לארץ ישראל בשלום, היו ילדים שנלקחו מהוריהם בכל מני דרכים וביניהם ארבעת האחיות שלי.

לאחר כמה שנים נולד אחי, אמי ילדה אותו בלידה קלה ומהירה .יום לאחר הלידה אמי רצתה לראות אותו. אחות בית החולים אמרה לה, שהוא היה חולה וניפטר. לאמי הייתה הרגשה שהסיפור הזה לא ממש נכון. אמי הלכה לפח בית החולים ומצאה אותו  בתוכו מסתכל עליה בריא ושלם. אימא לקחה אותו מהר, מהר וברחה מבית החולים.

הזוית האישית

הדס הנכדה: היה לי כיף לשמוע את הסיפורים הם היו ממש מעניינים ומחכימים.

סבתא פנינה: היה נהדר, וטוב ללמוד על השורשים, ולהעביר אותם לדור הצעיר.