מאגר סיפורי מורשת

שמי יונתן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתי, פנינה לשם, ומעלה סיפור מחייה אל מאגר המורשת של התכנית.

סבתא נולדה בשנת 1944, חיפה, ישראל. בבית החולים מולדה, שלא קיים כבר, היא מספרת :"אימא שלי נסעה באוטובוס ללדת אותי בבית חולים. לאבא שלי קראו יעקב והוא נולד ב-1910 ועלה לארץ ב-1932 כחלוץ לרעננה, שם התארגנו והקימו את קיבוץ מעוז חיים. לאימא שלי קראו בלה והיא נולדה ב-1916 בוורשה, פולין. היא התייתמה מאם בגיל שנתיים, אימא שלה נפטרה מהשפעת הספרדית.

ב-1938 ההורים שלי הכירו בוורשה ושישה שבועות אחרי כן הם התחתנו. סבתא בלה הגיעה לארץ באפריל 1939 רגע לפני שהמלחמה התחילה. בהתחלה הם גרו ברעננה ואז עברו לחיפה. יש לי אחות אחת, שושיק, שקטנה ממני בשש שנים ונולדה ב-1950.

סבא ואני התחתנו באוקטובר 1966 בחיפה, אחרי שהיינו ביחד כבר שש שנים, מכיתה ט'. נולדו לנו שלושה ילדים: דפי, תומר וליבי (אימא של יונתן).

נוסטלגיה

ילדי הבית הגדול – הייתה חבורה של ילדים שגרו בבית הגדול ברחוב עקיבא בחיפה. זה היה בית מיוחד עם חצר ענקית וחורשה, ואנחנו הילדים בילינו הרבה ביחד. עשינו לנו קייטנות בקיץ, הפקנו הצגות שהופענו איתן לפני ההורים והשכנים, בנינו סוכה ביחד ואכלנו בה… ועוד הרבה פעילויות.

כאשר שמענו על מבצע קרן המגן החלטנו הילדים לתרום גם. חשבנו הרבה ולבסוף החלטנו להקים ספריה – כל ילד יביא ספרים מביתו, יהיו לנו הרבה ספרים והילדים יחליפו ספרים בספריה. תמורת השימוש בספרים שבספריה ישלמו כל ילד וילדה, חצי גרוש לשבוע (היה פעם מטבע כזה). הספריה פעלה במשך כל חודשי החופש הגדול, הצלחנו לאסוף 105 ספרים, שעות הפעילות להחלפת הספרים היו לפני הצהרים וגם אחר הצהרים. בסוף הקיץ, כשנגמרה החופשה, הצלחנו לאסוף 10 לירות, שהיה סכום יפה למדי. ו – אז ברוב גאווה וסיפוק, ירדנו כ-20 ילדים מהבית הגדול בשורה אל הבנק ברחוב הרצל והפקדנו את 10 הלירות לטובת קרן המגן.

היינו מאוד גאים, כמובן. הרגשנו שהשתתפנו במאמץ הלאומי. אפילו פרסמו את מעשינו בעיתון הילדים 'הארץ שלנו'.

טיולים

בצופים יצאנו להמון מחנות וטיולים בחופשות, בקיץ יצאנו למחנה עבודה בקיבוצים ועבדנו שם בקטיף ובכל מה שהם היו צריכים, מכיוון שפעם לא היו עובדים זרים בארץ ואנחנו באנו לעזור לקיבוץ. גרנו שם חודש אכלנו, ישנו ובסוף החודש קיבלנו מתנה טיול בקיבוץ.

פנאי

גרתי בבית שהיו בו הרבה ילדים וחצר מאוד גדולה עם חורשה, כאמור. שם היינו משחקים כל הילדים, בסוכות בנינו יחד סוכה ואכלנו יחד, בקיץ היינו עושים קייטנה בחורשה ואפילו עשינו הצגות בהשתתפות הילדים והזמנו את ההורים לצפות בהצגות.

היו המון שירים שאהבתי ובמיוחד השיריונים ועוד הרבה שירים עבריים. את החגים חגגנו עם המשפחה והיה כיף להיפגש, בייחוד את פסח אני זוכרת ואת כל ההכנות לפני החג. בפורים היינו תמיד מתחפשים והלכנו בתהלוכה כל הילדים בשירים וריקודים. מבחינת חוגים היה לנו רק את "הצופים" כי להורים שלי לא היה כסף לחוגים.

חלומות

כשהייתי ילדה רציתי להיות רופאה. לצערי החלום לא התגשם, כי באותן שנים לא היה עדיין בחיפה ביה"ס לרפואה, וללמוד בעיר אחרת היה יקר מדי. היום קצת מאוחר להגשים את החלום שלי, אבל אולי אוכל לעזור להגשים את החלום שלך.

כיום

כיום תחביבייי הם לשחק ברידג', סודקו, ללמוד יידיש, לקרוא ספרים, לפגוש את הנכדים שלי והחברים. היום אני גרה בחיפה עם סבא מאיר בדירה בבניין עם הרבה קומות (20), יש לנו בריכה בבניין ואני אוהבת לעשות פלדנקרייז.

נספח לתיעוד א, פנינה לשם

נספח לתיעוד ב, פנינה לשם

הזוית האישית

סבתא פנינה: היו סקרנים, מותר לשאול שאלות, תהנו מלימודים וחוויות חדשות.