מאגר סיפורי מורשת

שמי נויה דואני נולדתי בגדרהבתאריך 21.2.2011, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפור העלייה לארץ ישראל של סבא רבא שלי, מרדכי חיים, או כמו שכולם קראו לו סבא חיים.

פתיחה

סבא חיים הוא אבא של סבתא ריקה אימא של אימא שלי.

סבא חיים נולד ברומניה בתאריך 16.8.1930 בעיר שקראו לה פיאטרה ניימץ, זו עיירת נופש ברומניה, זו עיר כל כך יפה שבעולם תקין אף אחד לא היה רוצה לעזוב אותה, היהודים חייו שם באושר ודו קיום, אך עם עליית הנאצים לשלטון התחיל גל אנטישמיות שהיה ברוב מדינות אירופה ואף הגיע לרומניה.

בית הספר שסבא למד היה מעורב, יהודים ונוצרים, שהאנטישמיות התגברה והנאצים הגיעו לרומניה, נאלץ סבא רבא להפסיק להגיע לבית בספר בגלל ההתנכלות ליהודים, ההבדלה בין התלמידים היהודיים, נעשתה באמצעות תלי צהוב שהם נאלצו ללכת אתו.

את השבתות והחגים נאלצו לחגוג בסתר.

בעקבות גל האנטישמיות שגדל בכל רחבי אירופה התחילו לקום תנועות ציוניות באירופה שהמגמה היחידה להכין את היהודים לעלות לארץ ישראל.

סיפור העלייה של סבא רבא

סבא התחנך בתנועת נוער שקראו לה דרור לבונים, יום יום דאגו לספר להם על פלסטין (ככה נקראה ישראל לפני הכרזתו של דוד בן גוריון על מדינת ישראל) וכמה יפה וכמה חשוב לקחת את שארית הפליטה ולעלות אותה לארץ.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הם הבינו כמה נכון שהם דאגו לספר להם יום יום בתנועת הנוער כמה חשוב לעלות לארץ. סבא חיים הבין שהעלייה לארץ זו הדרך היחידה להציל את עצמו ומשפחתו ואת הדורות שיבואו אחריו, כדי שהם לא יאלצו לחוות את חווית שואה כמו שסבא ראה וחווה.

כך בעצם התחיל המסע לארץ של סבא חיים, סבא החליט שהוא עולה לבד לארץ ומשאיר את משפחתו ברומניה, כדי להכין להם בית חם בארץ ישראל.

סבא עלה לארץ בעלייה הבלתי לגאלית

סבא יצא מרומניה לבולגריה ששם חיכתה להם אונייה בשם פאן יורק או בשמה העיברי קיבוץ גלויות , יחד עם האונייה של סבא הגיעה עוד אונייה בשם פאן קרסנט או בשמה העיברי עצמאות.

מחנה המעצר בקפריסין – וינטר לגאר 05

שתי האוניות יצאו מבולגריה בדצמבר 1947 כשעליהן 15000 אלף יהודים מקהילת יהודי רומניה. מהר מאוד השמחה של העלייה לארץ הפכה לפחד וחשש מהבאות, כי ברגע שהאונייה שלו פאן יורק הגיע לחופי פלסטין, עלו עליה חיילים בריטים שבאותה תקופה שלטו בארץ והפנו את האונייה למחנה המעצר הבריטי שבקפריסין, בגלל שבאותו היום הם עברו את מכסת העולים שמותר היה להכניס לארץ.

כשהגיעו לקפריסין חילקו את כל באי הספינה למחנות. במחנות פגשו יהודים נוספים מכל רחבי אירופה. למחנה שסבא חיים הגיע קראו וינטר לגאר 05, שפרושו מחנה חורף, במחנה זה הוחזק סבא חיים עד להכרזת המדינה בשנת 1948.

לאחר הכרזת דוד בן גוריון על מדינת ישראל הגיע סוף סוף סבא חיים לארץ ישראל. הפנו אותו לקיבוץ גשר בעמק הירדן.

לאחר העלייה לארץ סבא התגייס לצבא והעלה את משפחתו: את ההורים ואת אחיו הקטן.

לאחר השירות הצבאי סבא החל לעבוד בחווה חקלאית תלמי יחיאל שם הכיר את סבתא אידה שאיתה התחתן. הם עברו לגור ברחובות והביאו שתי בנות מהממות לעולם: סבתא שלי ריקה, ואריאלה שהיא בעצם סבתא נוספת.

סבא עבד כמורה בבית הספר החקלאי בכנות עד הפנסיה.

במסע העלייה לארץ ישראל משפחתו של סבא חיים הצליחה לשמור כל תקופת השואה והעלייה מפה לכיסוי מצות הפסח, שתפרה סבתא רבתא של סבא.

לשמחתי אני זכיתי להכיר את סבא חיים וסבתא אידה ואף לחוות איתם המון רגעים משמעותייים יחד: ימי הולדת, חגים, ימי שישי וסתם ימים שהיינו קופצים אליהם כדי לשמח אותם. היה לנו מנהג שכל מוצאי שבת היינו נפגשים כל המשפחה אצל סבא חיים וסבתא אידה, היינו יושבים, צוחקים, מזמינים פיצה ומעבירים את הזמן בכיף ומנציחים כל רגע ורגע.

יכולה אני להעיד שלרגעים האלו סבא וסבתא היו מחכים בציפייה רבה. ואם חס וחלילה אחד הילדים/נכדים /נינים לא היה מגיע הם היו מאוד כועסים.

במבט לאחור אני כל כך שמחה ומברכת על הרגעים האלו, אלו רגעים שאני אזכור ואקח איתי לעד.

 סבא רבא חיים וסבתא רבתא אידה, זיכרונם לברכה

הזוית האישית

העבודה הזו מוקדשת לזכר סבא וסבתא רבתה שלי שנפטרו לפני כ-3.5 שנים יהי זכרם ברוך!