מאגר סיפורי מורשת

שמי אייל ביטון אני משתתף השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, מאיר גרין. סבא מאיר נולד בשנת 1964 ברחובות. הוא סיפר לי על משפחתו

 סבא מאיר מספר:

הורי ילידי הולנד ששרדו את השואה יחד עם אחותי, שנולדה במחנה מעבר בהולנד בגבול גרמניה בשם: westerbork. הוריי עלו ארצה שאחותי היתה בגיל שנה וחצי והגיעו לקיבוץ גבר-עם שבדרום הארץ. הם בחרו להגיע לשם, כי לאבי היה שם דוד.

כשאמי היתה בהיריון איתי, לקחו אותה לקיבוץ גבעת ברנר במכונית משוריינת כדי להמתין ללידה אשר היתה בבית יולדות ברחובות. (בית חולים קפלן עדיין לא היה קיים).

בפרוץ מלחמת העצמאות, כשהייתי בן שנתיים לקחו אותי, את אחותי ואמי ליפו ואבא נשאר בקיבוץ והתגייס לחיל הים ושמר על שבויים. חיינו בשכונת מנשיה עד שנת 1952.

חזרת המשפחה להולנד

בשנת 1952, אבא קיבל עבודה כחזן בית כנסת בעיר ליידן שבהולנד וכל משפחתנו חזרה לגור בהולנד. בעיר ליידן, אחר כך עברנו לעיירת חוף שם הורי קנו דירה עם חנות שוקולדים וממתקים.

בשנת 1959 נולדה אחותי הקטנה עדה.

תקופת הבגרות – חוויות מיוחדות בהולנד

יום אחד המורה בבית הספר שאל מי רוצה לקחת כלב הביתה, אני מאד רציתי והורי הסכימו. הכלב אהב להרים את המכסה של קופסאות השוקולדים בחנות עם האף ואוכל. יום אחד אני מגלה שהורי החליפו את הכלב בחתול.

 בצעירותי, בהולנד, מרכיב את אחותי הקטנה על האופנוע

למדתי בתיכון יהודי באמסטרדם ולאחר מכן למדתי חינוך גופני. באמצע שנת הלימודים, פרצה  בישראל מלחמת ששת הימים, עזבתי את לימודי באמסטרדם וטסתי מייד לארץ כדי להתנדב בקיבוץ כיסופים. בתום ימי ההתנדבות, כשהייתה תקופה מעט יותר רגועה, חזרתי להולנד וסיימתי שם את הלימודים.

החזרה לישראל 

עליתי ארצה בשנת 1969, התגייסתי לצבא ושרתי בצנחנים. בתקופת השירות הצבאי פגשתי שם את אשתי לעתיד,  אתי נישאנו ונולדו לנו שתי בנות יפהפיות.

הזוית האישית

אייל הנכד: זו תוכנית חשובה, אני חושב שחשוב להראות לדורות הבאים את ההיסטוריה והסיפורים של הסבים והסבתות שלנו.