מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי שמעון, נולד בהרים של מרוקו בשנת 1956. הוא נולד בל"ג בעומר, ביום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, לכן ההורים שלו בחרו לו את השם: שמעון.

בשנת 1963 עלה סבא שלי עם ההורים שלו וארבעת אחיו לארץ ישראל להצטרף לשאר המשפחה, שכבר עשתה עלייה, ולהתיישב בארץ. סבא שלי היה בן 7 כשהם עלו ארצה. כשסבא שלי וכל משפחתו הגיעו ארצה, לקחו אותם ומיקמו אותם בעיר נצרת, נתנו להם בית והורו להם להתמקם שם.

דוד של סבא שלי שמע שהם הגיעו לארץ ישראל, ומיד שלח את בנו שהיה חייל באותה התקופה, יוסף חזן ז"ל שנעדר במלחמת יום הכיפורים, עם משאית של הצבא, לאסוף את כל המשפחה מהעיר נצרת ולהביא אותם למושב שדה דוד. כשהם הגיעו למושב, ההורים של סבא שלי קיבלו אדמה ובית, הם התמקמו במושב שדה דוד, החלו לעבוד את האדמה, לעסוק בחקלאות, לגדל צאן ובקר והיו חלק גדול בהתיישבות ובהקמת המועצה האזורית לכיש.

סבא שמעון לקח חלק בעבודות האדמה ובגידול הצאן, הייתה לו עגלה עם סוסה והוא היה יוצא למרעה עם הכבשים ועובד את האדמה.

בשנת 1974 התגייס סבא שלי לצבא, לחיל התותחנים, שירת 3 שנים בסדיר ושנה אחת בצבא קבע.

במהלך השנים נולדו לסבא שלי עוד 5 אחים, כולם גדלו והתחנכו במושב שדה דוד. בשנת 1980 נהרגה אמא של סבא שלי במושב, היא נדרסה על ידי משאית וסבא שלי ואחים שלו נותרו רק עם אבא שלהם.

בשנת 1978 הכיר סבא שלי את סבתא רינה, שהיא ממושב שחר, גם ילידת מועצה אזורית לכיש. בשנת 1982 הם התחתנו וגרו שנתיים ראשונות במושב שדה דוד. לאחר מכן עברו מספר שנים לגור בעיר קריית גת, אך מיד התחרטו וחזרו לגור באזור, ביישוב הכפרי נהורה, מאז ועד היום. סבא שלי קנה משאית, מיד אחרי שהשתחרר מהצבא,  והחל לעבוד כנהג עצמאי וסבתא שלי עד היום עובדת כחשבת שכר במועצה האזורית לכיש.

בשנת 1985 נולדה אמא שלי – מלי. בשנת 1990 נולד דוד שלי – אביאל. בשנת 1991 נולדה דודה שלי – מירית.

הזוית האישית

תאיר: נהנתי מאוד מהעבודה יחד עם ההורים ועם המשפחה. כיף לשמוע סיפורים מהעבר, להכיר את המשפחה לעומק, לשמוע סיפורים, לראות תמונות ולשמוע חוויות של ההורים ושל הסבים והסבתות שלנו מילדותם. אני מודה להם מאוד ומאחלת להם שיהיו בריאים עד 120 ושנזכה לעוד המון שנים יחד.