מאגר סיפורי מורשת

שמי משה, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור תיעוד אודות סבי, שלום עוליאל, כפי שלמדתי עליו ממנו עצמו וכן מהוריי, שסייעו לי בהכנת תיעוד זה.

סבי שלום נולד בשנת 1939 (התאריך המדויק לא ידוע לנו) בעיר ספרו שבמרוקו. בהיותו בן 7, נפטרה במפתיע אמו ונשארו שלושה יתומים קטנים: סבי שלום ושתי אחיותיו הקטנות פאני ע"ה וקוטי, שתח"י. לכן עברו שלושת היתומים לבית סבתם, שלמרות מצבם הכלכלי הרעוע הרעיפו עליהם כל מה שיכלו, מזון טוב וביגוד.

לאחר כשנה החליטו דודתו, בעלה משה ומרים אוליאל שהם עולים לארץ ישראל. כששמע סבי על התכנית, הוא הפציר בהם שהוא רוצה לעלות איתם לארץ ישראל. הם החליטו שהם יקחו אותו איתם, כי באותו הזמן ניתנה עדיפות למשפחות עם ילדים, כך שזה גם עזר להם לקבל אשרת כניסה. כל זאת נעשה ללא ידיעת אביו, יעקב ז"ל.

לאחר כמה ימים חזר אביו של סבא מעבודתו, שהייתה אורכת לפעמים מספר ימים – וראה שבנו שלום איננו. לאחר שנאמר לו שהוא נלקח לארץ ישראל עם דודיו, הוא יצא לדרך כדי להחזירו. כשהגיע לאזור הגבול, נעצר על ידי שוטרים ואף נכלא באשמה של תקיפת שוטרים, ככל הנראה ממצבו הנסער: סבא רבא גם איבד את אשתו שנפטרה – ועכשיו גם נלקח בנו היחיד, ללא ידיעתו.

בדרכם ארצה הושאר סבי בבית יתומים בצרפת, שם סיפר לנו שפגש ילדים שנהגו להחביא מזון מתחת למיטה ובכל מיני מקומות מסתור. לימים הבין כי מדובר היה בילדים ששרדו את השואה הנוראה שהתחוללה במדינות אירופה, כידוע ושם סבלו ממחסור אכזרי במזון. בהמשך עלה סבי לישראל באונייה במסגרת עליית הנוער.

לאחר שהגיע ארצה, נלקח סבי לקיבוץ אלומות שבצפון הארץ, שם עבד בחקלאות והתמודד עם היותו יתום בודד בארץ. בהמשך היו מצבים בהם היה לו מחסור במזון וביגוד ואף העביר לילות על ספסלי רחוב. סבי אדם חרוץ ואחראי שמצא עבודה והתמיד בה. עם הזמן זכה להתפתח בתחום הדפוס ובמשך השנים הבאות רכש מקום ובנה לעצמו בית דפוס מכובד אשר התפתח עם השנים, ב"ה. בית הדפוס נקרא "דפוס דרור" ע"ש אחיו הבכור של אבי ארז, ששמו דרור. בית דפוס זה הינו מקור גאווה עבור סבי היקר, הוא עדיין פעיל וממוקם בירושלים באיזור בית ישראל הקרוב למאה שערים.

בהגיעו לגיל 18 התגייס סבי לחיל רגלים, הוא שימש כמאגיסט (מקלע גדול) והשתתף ברוב מלחמות ישראל, בהן מלחמת ששת הימים, יום הכיפורים, מלחמת ההתשה, שלום הגליל, ומלחמת לבנון. במהלך מלחמת יום הכיפורים הגיעה אליו הידיעה על כך שאחיו למחצה (מאותו אבא)  נהרג. שמו היה יוסף עבו ז"ל, על שמו נקרא אבי – ארז יוסף.

הדף לזכרו של יוסף אבו ז"ל באתר יזכור של משהב"ט

בהמשך זכה סבי להתחתן ולהביא עם אשתו עשירה, סבתי עליה השלום, ארבעה ילדים: דרור, יובל, סמדר וארז. ב"ה זכו סבי וסבתי לחתן את כל ילדיהם ונולדו להם גם נכדים ונכדות. ב"ה זכה סבי בשנה שעברה ונולדה לו נינה ראשונה – שמה אוריין, מאחי הגדול עידן. אבי הוא הבן הצעיר ביותר.

סבי היום בעל בית דפוס ומדי פעם אני מבקר אותו ושומע בין היתר גם סיפורים מרתקים על המלחמות שעבר, ואיך ה' עזר לנו לנצח גם במצבים הכי קשים, כמו מלחמת יום הכיפורים – הקשה והמסוכנת במלחמות ישראל. סבי הוא אדם שהעבודה חשובה לו מאד. הדאגה והאחריות לדאוג ולפרנס את משפחתו בכבוד ולדאוג שלא יחסר להם כלום היא בראש סדר העדיפויות שלו.

הזוית האישית

משה המתעד: למדתי על סבי דרך סיפורים מהוריי ומסבי היקר. נהניתי לשבת עם אבא שלי ולקבל ממנו עזרה בתיעוד.