מאגר סיפורי מורשת

רני רחל תירם מתעדת את סיפורו של סבא מוסא – משה מעודה…

בחרתי לספר סיפור על סבא רבא שלי, סבא של אמי, סבא מוסא. סבא נולד בתימן (בערך בשנת 1908) בעיר ביצ'א, כבן שני למשפחה בת 3 בנים: עמי סאלים, אבא מוסא ועמי יחיא.

אמו ג'מילא ע"ה ילדה אותו בחודש השביעי כשמסווה על פניו (מקרטס) וזה לאות ומופת שתינוק זה יהיה לצדיק גדול.

בגיל צעיר מאוד התייתם מאביו והלך לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא שלח ידו במרעה צאן ובעיקר במסחר בעדן אשר בדרום תימן, ובשכר עבודתו היה קונה מצרכים ובגדים והיה מביא למשפחתו הקרובה והרחוקה.

בגיל 12, לאחר שכבר התייתם מאביו וגם מאמו, חלה סבא ורק ברכתו של הצדיק אב"ד העיר ביצ'א אשר בתימן, מארי סאלים מת'נה זצוק"ל, ריפאה אותו.

מאז סבא שירת ופרנס את הצדיק. הצדיק הבטיח לו שימצא אישה טובה שתהיה לעזר לו לכל אורך חייו, ואכן נשא סבא לאשה את אמנו, עפיה לבית סעיד, תיבדל לחיים טובים וארוכים, עליה נאמר: "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה…", אשר הייתה לו עזר לאורך כל חייו.

בשנת 1949 בעליה  שכונתה "מרבד הקסמים"- "כנפי נשרים" עלה סבא לארץ ממחנה חאשד אשר בתימן. לאחר עלייתם של סבתו והבן שלום (מאחר ובעליה לארץ הפרידו בין הנשים והילדים לבין הגברים). בארץ הם שוכנו במחנה עולים שבעתלית , אחר כך הם עברו לגור בעיר חולון, כאשר צוואת הוריו ששלושת האחים לא ייפרדו הייתה לנגד עיניהם. סבא עבד בעיקר כפועל בניין לפרנסת בני ביתו ובכך פעל בגופו ממש לבניינה של ארץ ישראל, עליה כל. העבודה הגשמית והפיזית, הייתה עבורו רק אמצעי, באשר כל הווייתו הייתה עסוקה בעניינים שברוח. אבא ידע לפעול בעולם המעשה ולעשות את ההשתדלות המקסימלית, אבל עם זאת להיות מחובר ברוח להקב"ה בכל עניין קטן כגדול.

סבא וסבתא גידלו 8 ילדים שיחיו, ועמלו על חינוכם ברוח ישראל סבא. סבא זכה לראות צאצאים, נכדים ונינים ההולכים בדרך ה'. סבא היה עובד קשה ואוכל מעט, וזכה להגיע לגבורות בבריאות טובה.

בגיל 92 נפגע בתאונת דרכים, ומאז החלה מסכת הייסורים שלו אותם קיבל באהבה.

בה' בשבט ה'תשס"ג, יום ד' לסדר בא, בהיותו כבן 95 נלקח לבית עולמו.

הזוית האישית