מאגר סיפורי מורשת

העלייה ארצה של סבא משה

שמי משה הוד נולדתי בשנת 1943 בקזקסטן שבברית המועצות לשעבר.

משם נדדנו בדרך לא דרך  לפולין ובעזרת הסוכנות היהודית הועברנו למחנה פליטים לזלצבורג שבאוסטריה. בשנת 1948 גרתי עם הוריי בעיר בשם זלצבורג, במחנה פליטים בשם רידנבורג. הסוכנות היהודית והג'וינט פנו להוריי והיצעו להם אשרה לנסוע לאמריקה או אשרה לעלות ארצה (ארץ ישראל) הורי בחרו לעלות ארצה. בפבואר 1949 נסענו לנמל באיטליה עלינו על האוניה סתרומה והפלגנו ארצה בדרך הים. הים היה סוער והרבה אנשים חלו מאוד. לאחר כשבועיים ימים הגענו לנמל חיפה.

משם במשאית נסענו למחנה  שער העליה. קבלנו מזון, בגדים, ותרופות. ריססו אותנו בחומר חיטוי בשם ד.ד.ט. לאחר שבוע ימים לקחו אותנו למחנה טוניס בבאר יעקוב (מעברה). שם חיינו חצי שנה, כל החיים התנהלו מחוץ למבנה. שחקנו בחול, בבוץ ובמים.

כעבור מספר חודשים רכשו הוריי בית של חדר וחצי בס ציונה, ברחוב ההגנה 25. בנס ציונה עברה כל תקופת הילדות והנערות שלי. למדתי בבית הספר ממלכתי ב' (בית הספר אשכול) בנס ציונה, והייתי חניך בתנועת הנוער של הנוער העובד. בשנת 1959 עברתי ללמוד בית ספר "אורט" ברחובות.

בסיום לימודי בשנת 1962 התגייסתי לצבא. בשנת 1969 התחתנתי ועברנו לגור ברחובות ושם נולדו ילדי בני שרון ובתי קרני.

החיים במעברה

זלצבורג בה שהיינו לפני עלייתנו ארצה

הזוית האישית

סבא משה הוד השתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתו עמית.