מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב, קראו לי יעקב על שם אחד משלושת האבות, יעקב אבינו. נולדתי במלייה שבספרד. דיברנו בשפה הספרדית בבית. שם אמי, שתיבדל לחיים ארוכים, לואיזה. שם אבי ז"ל – אברהם. אנחנו שמונה אחים: יצחק, סימה, יעקב (אני), פרלה, יוסף, אשר, עמליה, ומרקו. רובם נולדו בספרד חוץ מהאח הקטן מרקו, שנולד בארץ ישראל.

על ילדותי

זכור לי שהיינו משחקים גולות, מחבואים ותופסת… היה מאוד כיף בשכונת ילדותי, גרנו בקהילה היהודית, לכן כל הקניות והמפגשים היו בתוך הקהילה היהודית.

אבא שלי ז"ל היה סוחר בדים, לכן הוא לא היה הרבה בבית ונסע ממקום למקום בעולם. אימא שלי שתחיה הייתה עקרת בית וגידלה אותנו בשמחה, תמיד עם שירים, והרעיפה עלינו המון אהבה, תמיד הייתה שומרת ומגוננת. אבא שלי אדם מאוד מסודר ותמיד לבש בגדים מחוייטים. הוא היה מאוד מאורגן, אני ממש זוכר את כתב ידו – היה לו כתב יד מיוחד, כאילו הוא הדפיס אותו, תמיד היינו מתפעלים ממנו. ההורים שלי היו מאוד אדוקים בדת ואנחנו ספגנו המון אמונה ויראת שמיים.

אני זוכר היטב את אווירת החגים אצלנו, בעיקר את הריחות של האוכל ואת השירים של האימהות. אני זוכר אותנו כאמור משחקים הרבה בחוץ, אני בפרט זוכר שבחודש כסלו הביאו לשכונה שלנו מתקנים של לונה פארק, ואני נהניתי מאוד עם כל החברים שלי והאחים שלי.

עליתי לארץ ישראל בגיל 7 בשנת 1961. עלינו גם באמצעות מטוס וגם באמצעות אונייה. הגענו לארץ ישראל ישר לנתניה, לשכונה של עולים חדשים שנקראה "דיור לעולה" והיום היא נקראת קריית נורדאו. לאחר מכן עברנו לשכונת בן ציון.

בית הספר

למדתי במלייה בספרד רק שנה וכבר עלינו לארץ. כאן למדתי בבית ספר תחכמוני בנתניה. לא היה לי קל לנסות ללמוד את השפה, אבל בגלל שקצת דיברנו עברית בספרד, אז הצלחתי ללמוד די מהר. הייתי תלמיד מאוד חרוץ ואהבתי ללמוד. זה עשה המון נחת להורים שלי שהיו גם הם עולים חדשים. כל הזמן תרגמתי להם והקראתי להם מכתבים שהם קיבלו. קיבלתי כמה פעמים תעודה של תלמיד מצטיין והייתי מאוד גאה בעצמי שאני כבר כמו כולם בישראל. לאחר מכן המשכתי לתיכון בירושלים.

מאכלי ילדות

המאכלים האהובים עלי היו טורטיה – כמו חביתת ציפס עם ירקות. עוד אהבתי לאכול צ'ורוס – שזה בלילה מטוגנת טבולה בדבש, מאכל ספרדי. זה ממש זיכרון של טעם ילדות שלי. לא היו כל כך הרבה ממתקים כמו השפע שיש היום. לפעמים אבא שלי, שהיה כאמור סוחר, היה מביא מחוץ לארץ שוקולד וכולנו התחלקנו בו – אפילו היינו מכבדים את השכנים.

תפקידים ומקומות עבודה

אני אוהב לתקן כל דבר, לא משנה מה יתקלקל אני כבר אמצא פתרון ואתקן.

עם השנים הקמתי חברת יהלומים בשם י.ק יהלומים, שם ייצרתי אבני גלם ליהלומים מבריקים ויקרים. במסגרת העבודה בורא עולם זיכה אותי להתחכך עם עשירי עולם, ביניהם עבדתי עם לב לבייב, ואפילו נשיא רוסיה, פוטין, היה אצלי במפעל.

היציאה לגמלאות

מאז שיצאתי לפנסיה אני מבלה עם הנכדים. אני מאוד אוהב לבלות עם הנכדים, תמיד עוזר ומסיע אותם לאן שהם צריכים. אני מאוד אוהב לשבח כל דבר שהם עושים. יש לי הרבה ציורים של הנכדים תלויים ליד המיטה. אני אוהב לתת לנכדים להרגיש מיוחדים חכמים ואהובים. בנוסף, הגשמתי חלום ישן – וכעת אני לומד תורה כל יום.

במשפחה אנו נוהגים לצאת כל קיץ ביחד ולשבת במסעדה, לאחר מכן אנו יושבים ליד הים ומבלים עם כל הנכדים, זה הפך להיות מסורת.

חפץ שעבר מדור לדור במשפחה

"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"- הסידור של החגים של סבא רבא שלי, אברהם, עבר מדור לדור במשפחה ונמצא כעת אצלי.

הזוית האישית

יגל הנכד המתעד: במהלך כל עבודתי, כאשר ראיינתי את סבי היקר, גיליתי עוד ועוד פרטים על דמותו. סבא שלי איש יקר אהוב וצנוע, אוהב לעשות חסדים. איש נחוש וחרוץ שכל ימיו עמל וטרח ועזר לילדיו וכל הסובבים אותו, והכל בחן בשמחה ובנועם. הוא דואג גם למשפחה שלו ולאחיו, הוא מבקר את דוד יצחק (אחיו הגדול) כמעט כל יום בדורות (מרכז גריאטרי) ומשמח אותו מאוד בכך שהוא מארח לו חברה ודואג לו. סבא גם דואג לאמו ומבקר אותה כמעט יום יום ומקיים מצוות כיבוד הורים. סבא אוהב לקנות לכל הנכדים ממתקים ודברים טעימים, תמיד בחגים הוא מפתיע אותנו. סבא מלא שמחת חיים, אוהב לשיר ולעשות שמח, שר תמיד בספרדית ומלמד אותנו פתגמים או לספור בספרדית. הלוואי שאזכה להידבק במידותיו.

אני מאחל לו לחיות עד מאה ועשרים שנה עם סבתי חסיה האהובה. נהניתי לעשות את התכנית ולבלות במחיצתו. אני מקווה שתהנו גם אתם.