מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתו של חיים אהרון לארץ ישראל 1950

חיים אהרון עם הנכד שגיא
חיים אהרון בתקופת התיכון במוסד עלייה
הילד שעלה לארץ

אנו, שגיא אהרון ואוהד באשר תלמידי כיתה ה1 בבית הספר נגבה ראשון לציון, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי מתעדים את הסיפור של חיים אהרון סבא של שגיא מצד אבא.

אהרון, סבא של שגיא מספר:

לארץ ישראל עליתי בהיותי בן שלוש שנים, מהכפר במרכז תימן.

צעדנו ימים ולילות ברגל ועל גבי חמורים,בדרך לא דרך. השארנו מאחורינו את כל רכושנו לקחנו רק תשמישי קדושה שעליהם לא ויתרנו וזה היה כל רכושנו. הדרך הייתה קשה, אנשים לא שרדו את המצב ולא הצליחו להמשיך. את הדרך הזו היה עלינו לעבור כדי להגיע למחנה עלייה ושם המתינו לנו המטוסים, לכן העלייה הזו נקראה "על כנפי נשרים".

 סימני גאולה

כאלפיים שנה היתה יהדות תימן כמעט מנותקת מהמאורעות שהיו בארץ ישראל. היו קשרים עם יהדות התפוצות, בשנת תרמ"ב, 1882 החלה העלייה לארץ וגם מתימן החלה העלייה הראשונה. סבתי מצד אמי עלתה עם חלק מהמשפחה כרווקה אך החיים הקשים בישראל (פלסטינה) לא האירו להם פנים והיא שבה לתימן. בתימן התחתנה והקימה משפחה ובשנת 1950 עלתה לארץ עם רוב יהדות תימן.

הילדות במעברות      

בהגיענו לארץ, גרנו באוהלים ובפחונים, ללא מים וללא חשמל. גשמים חדרו למגורים ומחלות רבות פקדו את האוכלוסייה ובמיוחד את הילדים הקטנים שעברו לטיפול בבתי חולים ולאחר שהחלימו הוחזרו למשפחתם.

היה קושי רב לפעמים למצוא את המשפחות מפני שעברו ממעברה אחת למעברה אחרת.

את הילדות העברנו במעברה במשחקים שונים בשטח המעברה, גם עם המבוגרים שלא היתה להם תעסוקה ואת המזון קיבלנו מהסוכנות בתלושים. הילדים הגדולים יותר התחילו ללמוד עברית ושירים של ארץ ישראל.

משחקי ילדות

רוב המשחקים התנהלו ברחוב: משחקי תופסת, מחבואים, משחקי כדור וכדורגל (כשאין כדור אילתרנו מסמרטוטים). שיחקנו בגולות ובקיץ בעונת המישמישים שיחקנו בגוגואים. שיחקנו גם קרוב לקיר. מסביב לכפר היו שטחי עצי זית ותאנים, שם הסתובבנו ובנינו מלונות על העצים. טיילנו במערות שהיו במקום.

כשהתבגרנו יותר היו פעילויות של ריקודי עם והעשרה בנושאים חברתיים שונים. בזמן הנותר עזרנו במשק החקלאי של ההורים: טיפול בכבשים ובגידולים חקלאיים.

בית הספר

במושב שגרתי היה בית ספר יסודי בלבד, בכל כיתה למדו 7-8 תלמידים, שם למדנו את כל המקצועות ובעיקר את מקצוע החקלאות שיכשיר אותנו, כדור המשך, לעבוד במשק.

אני זוכר שטיפלנו בגינת הירק ובסיום קטפנו את הירקות וחילקנו לכל התלמידים שלקחו גם הביתה. כל כך שמחנו לראות את ההצלחה בגידולים.

בבית הספר היה חדר אוכל, שם אכלנו ארוחת צהריים חמה. היה מאוד כיף לאכול שם בסיום יום הלימודים.

חיים אהרון בנערותו

תמונה 1

החגים

את החגים בבית הספר חגגנו עם מופעים שהכנו במיוחד לכל חג וחג לפי הנושא.

בבית, אווירת החג הורגשה לפי ריחות המאכלים שבושלו במיוחד לכל חג. בסוכות בנינו סוכה, הצטיידנו בארבעת המינים, בפסח עזרנו בניקיון וביעור חמץ וכו'. החגים קיבצו את כל המשפחה ביחד וחגגנו אותם בחיק המשפחה.

קישור לסרטוני תיעוד

קישור לסרטון – חיים אהרון מספר על הכמיהה לעלות לארץ ישראל מתימן

קישור לסרטון בן חיים אהרון מספר על הילדים במעברה

הזוית האישית

שגיא: למדתי מהסיפור של סבא שלי על הילדות שלו ועל תימן.

אוהד: למדתי מהסיפור של סבא של שגיא על העם התימני.

מילון

גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד

תשמישי קדושה
חפצים אשר משמשים ביהדות והם מסייעים בכדי לקיים את המצוות השונות

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50.

ציטוטים

”לקחנו רק תשמישי קדושה שעליהם לא ויתרנו“

הקשר הרב דורי