מאגר סיפורי מורשת

שמי אמילי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבי, ולרי, במאגר המורשת של התכנית.

לסבא שלי קוראים ולרי בוביר, הוא אביה של אמי. הוא נולד בבלרוסיה בעיר ברסט בתאריך 6.5.1954. לסבא יש אחות אחת בשם לולה ולה שני ילדים: ילנה בת ה-50 ואלכסנדר בן ה-33. הייתה לו עוד אחות בשם סבטלנה, היא נפטרה בגיל 3 משום שבעבר הייתה מלחמה, ולא היה מה לאכול. סבטלנה הייתה מאוד חלשה ובגלל זה היא נפטרה (ז"ל).

הוריו של סבא נולדו וגרו בבלרוסיה בעיר ברסט. סבא מספר שהייתה לו ילדות קשה: בשנת 1961 כשהיה בן 6, נפטר אביו עקב מחלה קשה. סבא מספר שכשאביו נפטר הוא היה מאוד חסר בבית, ותמיד הרגישו בחסרונו. סבא למד בבית הספר והתחיל לעבוד בגיל 14 כדי לפרנס את המשפחה (הכסף שאמו הרוויחה לא הספיק למשפחה), הוא עבד במפעל ואחרי שסיים את הלימודים היה נהג משאית. בנוסף לכך, סבא אהב לקרוא ספרים, לשחות, לעשות ספורט ולשחק בקלפים.

כיום, סבא בן 68, נשוי לסבתי גלינה. בפנסיה, בתקופת הקורונה, הוא המשיך לעשות ספורט, קרא ספרים. סבא אבא לאמי ולדודתי סבטלנה וסבא לשבעה נכדים: אחיות שלי מיה ומילנה, בנות הדודות שלי לאה ומאיה, בני דודי אילאי, איגור, שנהרג בתאונת דרכים, ולי.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1976 סבי מאוד רצה לעלות ארצה, אבל היה מאוד קשה לעלות מכיוון שלא לכולם הסכימו לעלות ארצה. לכן בשנת 1993 נסע סבי לבדו לארץ ישראל למשך כשנה, במהלכה התגורר אצל חבר בנתניה. כשחזר סבי מארץ ישראל, סיפר שהוא מאוד נהנה שם, שנתניה היא עיר מיוחדת ויפה ושהוא מאוד רוצה שכל המשפחה תעבור לארץ ישראל. בשנת 1997 כל המשפחה עלתה לארץ ישראל. המשפחה החליטה לגור בעיר נתניה. היה מאוד קשה להתרגל לסביבה כיוון שלא ידעו את השפה וגם כי בנתניה היה הרבה יותר שונה מהארץ שבאו ממנה – בלרוסיה, בנוסף לכך הם למדו באולפן.

הזוית האישית

אמילי הנכדה המתעדת: תודה לך, סבא, שסיפרת לי את הסיפור והשתתפת איתי בתכנית הקשר הרב דורי.