מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל סמולסקי, בחרתי השנה במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי. במהלך המפגשים שערכתי במסגרת התוכנית, תיעדתי את סיפורן של שתי הסבתות שלי. זכיתי לחוויה מיוחדת במינה לשמוע את סיפורן. סבתא אסתר סמולסקי, אמו של אבי שסיפרה לי על היותה "הצברית הראשונה במשפחה" ואת סיפורה של סבתא אתי גור, אימא של אמי, היא סיפרה לי על ההיכרות שלה עם סבי כבר לאחר המפגש הראשון איתו אמרה לחברתה "היום הכרתי את בעלי"

אהבה ממבט ראשון.

הסיפור של  סבתי, אסתר ליש, מתחיל בתל אביב בשנת 1944. אביה אפרים נולד בארץ הוא היה תעשיין שבנה עצמו במו ידיו היה מפקד בהגנה. אמה אניוטה (חנה), עלתה מאוקראינה עם הוריה ואחיה ארצה והייתה פעילה בהרבה ארגונים התנדבותיים וחייתה עד גיל 100.

סבתא אתי בילדותה בתל אביב

סבתא אתי עם הוריה ואחיותיה (היא הקטנה)

ילדות מאושרת ברמת גן

אסתר גדלה והתחנכה ברמת גן, בילדותה הייתה בתנועת הנוער הצופים. היא הצעירה מבין שלוש אחיות. בילדותה ועד היום היא אוהבת בעלי חיים ובמיוחד כלבים. אסתר נהגה לאסוף ולהציל בעלי חיים שננטשו או נפגעו, היא אהבה לקרוא, אהבה אומנות ומוזיקה. היא מאוד אהבה את ימי השבת בהם אביה לקח אותם לטוס בשמי הארץ. היא אהבה לטייל ולהקשיב לסיפורים מהעבר של הוריה. הוריה גידלו את שלושת בנותיהם על ערכי אהבת המולדת, התנדבות נתינת יד לזולת באשר הוא, סובלנות וחברות אמת.

תקופת השירות הצבאי בכור האטומי

עם תום לימודיה, התגייסה אסתר לשירות הצבאי ושירתה בכור האטומי, הנקרא הקריה למחקר גרעיני – נגב. שירותה היה מעניין מרתק ומאתגר, היא נחשפה לעולם מיוחד למדה להיות עצמאית.

ההיכרות עם סבא אריה

במהלך תקופת השירות שם, הכירה את בעלה, אריה שעבד במשרד הביטחון. ביום שבו נפגשו, אסתר סיפרה לחברתה "היום הכרתי את בעלי", הם נפגשו שוב ברכבת לבאר שבע ביום ראשון כשחזרו לדרום ומאז לא נפרדו. כעבור שלושה חודשים התחתנו. אריה כינה אותה אתי ומאז כולם קוראים לה כך. לאחר החתונה הם שינו את שם המשפחה מגריבסקי לגור.

אתי ואריה ביום נישואיהם

כשנישאו גרו תקופת מה בבאר שבע, כל עוד סבא אריה עבד בכור, בקריה למחקר גרעיני – נגב. מאוחר יותר עברו לגור בגבעתיים, הקימו משפחה. במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים. במהלך השנים הם גרו תקופה ברמת גן ואחר כך עברו להתגורר בסביון.

 סבתא אתי שופטת כלבים בתערוכות בינלאומיות

במשך השנים, במקביל לגידול ילדיה עבדה סבתא אתי, להנאתה, כבעלת חנות לציוד לבעלי חיים, כמורה מחליפה בבית ספר יסודי והקדישה זמן רב להתנדבות. תחביבה העיקרי אותו פיתחה עם השנים הוא גידול וטיפוח כלבים. היא הצטרפה ל"התאחדות הישראלית לכלבנות", הוכשרה כשופטת כלבים בין לאומית והוזמנה ומוזמנת לשפוט בתערוכות כלבים בעולם.

סבתא אתי מרבה בנסיעות וטיולים בעולם, מבקרת במוזיאונים, תיאטראות וקונצרטים. סבתי, אתי התאלמנה בגיל 52, אך בנתה עצמה בעיסוקיה הרבים ובפעילותה הענפה, כיום יש לה שישה נכדים והיא מצפה בקרוב לנין ראשון.

מסר לדור הצעיר:

חשוב שהדור הצעיר ידע להעריך עבודה, מתן עזרה, להטות אוזן קשבת לזולת, להושיט יד לאדם באשר הוא.

הזוית האישית

סבתא אתי: שמחתי על ההזדמנות לספר את הסיפור שלי לנכדתי, לאריאל, שלא הכירה אותו במלואו. זאת הייתה הזדמנות נפלאה לשבת ולשוחח, שמחתי על הסקרנות וההתעניינות של אריאל.

אריאל: זכיתי לחוויה מיוחדת במינה השנה לשמוע את סיפורן של שתי הסבתות שלי. סיפור האהבה  ממבט ראשון של סבתא אתי לסבא אריה הוא סיפור מרגש וזכיתי לשמוע על סבי אריה, זיכרונו לברכה!