מאגר סיפורי מורשת

סבא משה קצנברג נולד בשנת 1932 בפולין בעיירה זמך על גבול רוסיה. משפחתו כללה חמש אחיות ושני אחים, שאחד מהם היה סבי. בגיל מאוד צעיר אחת מהאחיות נפטרה ממחלה ונשארו ארבע אחיות. סבא רבא, ששמו ברוך שמעון, התפרנס כמלמד בבית כנסת ולהשלמת פרנסה הוא וסבתא רבתא דבורה הקימו מכולת לתושבי העיירה.

כשסבי היה בן 7, הגרמנים פלשו לפולין. קרובי משפחה שגרו בעיר יותר גדולה בפולין ניסו להציל את כל המשפחה והביאו את כל המשפחה אליהם, אבל הגרמנים הגיעו לאותה עיר ולכן סבא רבא וסבתא רבתא החליטו להבריח את המשפחה לרוסיה. מאחר והדרך הייתה מאוד ארוכה וקשה, במהלך המסע סבא רבא נפטר. לאחר חצי שנה גם סבתא רבתא נפטרה.

מי שלקח אחריות על המשפחה הייתה האחות הבכורה שפרה. היא הצליחה להעביר את כל המשפחה לרוסיה אבל אחות אחת שהייתה צעירה משפרה בשנה ששמה ביילה, התחתנה והחליטה לעבור עם בעלה לעיר אחרת ברוסיה. ואז הגרמנים הגיעו לאותה עיר, האחות עם בעלה ובן שנולד להם הגיעו למחנות ושם מתו.

שפרה החליטה לפצל את המשפחה כי הגרמנים פלשו גם באותו זמן לרוסיה. את האח ששמו מאיר היא הכניסה לארגון ששלח תלמידי חכמים ללמוד באנגליה, ואת שתי האחיות היותר צעירות, חנה וחיה וסבא משה, החליטה לשלוח לבית יתומים באוזבקיסטן. תנאי הקבלה אל בית היתומים היו שהילדים יהיו יתומים משני הורים. מאחר והילדים חשבו שרק סבא רבא נפטר, במסע ברכבת לבית היתומים אחד מהמשגיחים חשד שהם לא יתומים משני הורים. הוא איים על הילדים וסבא משה הודה (בטעות) שאמו בחיים, לכן זרקו אותם מהרכבת. לאחר מכן במשך חצי שנה סבא משה היה צריך לשמור על שתי האחיות שלו ולדאוג להן לאוכל ומים.

מצבו הבריאותי של משה התדרדר עקב חוסר במזון ומים. כששפרה גילתה שזרקו אותם מהרכבת, היא מצאה את משה כמעט עיוור בשתי עיניים ושתי האחיות קשורות אליו בחבל. שפרה הביאה אותם לבית חולים ושם משה טופל וראייתו חזרה אליו. אז שוב כדי להציל אותם מהגרמנים, שפרה הביאה אותם לבית יתומים אחר בסיביר, שם הם שהו עד גמר המלחמה.

בסוף המלחמה הגיעו נציגים מעליית הנוער שחיפשו יתומים יהודים והוציאו את משה ואחיותיו, חנה וחיה, מבית היתומים והביאו אותם לבית יתומים של ארגון עליית הנוער. ארגון זה שמר על ילדים והחל להעביר אותם מארץ לארץ במטרה להגיע לאונייה שתעלה אותם לארץ ישראל.

הם הגיעו לצרפת, ממנה עלו על האונייה אקסודוס. האונייה יצאה לארץ ישראל ב-11 ביולי 1947. שבוע אחרי היציאה, האונייה נתפסה על ידי משחתות בריטיות ואז האונייה הוכרחה להגיע לנמל חיפה. עקב התנגדות האנשים על האונייה, חיילים בריטים הורידו בכוח את המעפילים היהודים והעלו אותם על אוניות גירוש. עקב המשך ההתנגדות נלקחו אותם מעפילים והוחזרו לצרפת ומשם לגרמניה למחנות מעצר, שם הם היו עד הקמת מדינת ישראל.

לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 העלו את מעפילי אקסודוס לארץ.

הזוית האישית

רועי הנכד המתעד: נהניתי מאוד עם סבא שלי וזה גרם לנו לדבר הרבה יותר. קורות חייו של סבא אינם קלים, אך חשוב לתעד אותם ולשמור אותם לידיעת הדורות הבאים.