מאגר סיפורי מורשת

שמי כרמלה הוד, נולדתי בשנת 1952 בפריטוריה, ועליתי לארץ בשנת 1966 במסגרת עליית הנוער. נולדתי בדרום אפריקה בעיר הבירה פריטוריה.

עליתי לבדי בשנת 1966 והשארתי את הוריי ואחי מאחור, זאת מפאת רצוני העז להגשים את חלומי לחיות בארץ ישראל.

מאז ומתמיד אהבתי ללמד והייתה לי קליטה מצוינת לשפות, את התואר השני שלי עשיתי בארץ ולמעשה מאז שעליתי לימדתי את מקצוע האנגלית בבתי ספר תיכוניים בדרום הארץ. במקצוע ההוראה עסקתי למעלה מ-50 שנה, עד היום מדי פעם אני נתקלת בתלמידיי אשר מרבים לשבח אותי.

הכרתי את בעלי שמעון בארץ ובניתי את משפחתי, ונטעתי שורשיי בארץ הקודש. שלושה ילדים וכיום גם 7 נכדים מתוקים.

כילדה, גדלתי לאב שהיה רב של הקהילה הדרום אפריקאית, ואם שהייתה מורה במקצועה, מגיירת נשים ובעצם מלמדת אותן את כל הלכות האישה היהודיה. לימים אבי ואחי נפטרו ואמי עלתה אף היא לארץ והתגוררה ב"גני עומר", למשך מספר שנים, נפטרה בהיותה בת 99.

אין כמעט איש בקהילה הדרום אפריקאית שלא הכיר את אבי ואמי. גדלתי בסביבה בה, כהי העור באותה תקופה, היו עבדים ובביתי הייתה משרתת שלמעשה דאגה להכל בבית, למשרתת הייתה בקתת עץ בחצר האחורית בה חיה. בתקופה זו לא דובר על עניין העבדות ולהחזיק משרתת בבית היה עניין נפוץ בכל בית.

הזוית האישית

שירה: היה לי מאוד כיף לעשות את העבודה עם סבתא! אני מאחלת לה שתמשיך להינות כל עוד היא חיה כמו שנהנתה כל ילדותה והמשך חייה.

סבתא: מאחלת לי שאמשיך להיות ילדה מתוקה כמו שאני ולהפיץ שמחה ואהבה לכל הסובבים אותי.