מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבתא יונה עלתה לארץ ישראל בשנת 1929, אחרי פרעות חברון. היא הייתה בת 4 וחצי כאשר עלתה לארץ. טרם עלייתה היא חלתה במחלת עיניים שנקראת גרענת, בלטינית היא נקראת טרכומה. כתוצאה ממחלה זו – ילד שלא טופל בזמן היה מתעוור לכל חייו.

אמה של יונה, אהובה, חיה בעיר תעז שבדרום-מזרח תימן. לאחר פטירתו של בעלה של אהובה היא פחדה שייקחו את ילדיה ויהפכו אותם למוסלמים, כי כך היה נהוג לאחר שאישה יהודייה התאלמנה, ולכן היא מכרה בסתר לאט לאט את כל רכושה ואספה קצת זהב. בזהב הזה היא שילמה לשני ישמעאלים ובאישון לילה, בתום השבעה, הישמעאלים העלו את הילדים על חמורים וחצו את הגבול מתימן לעדן.

בעדן סבתא אהובה הלכה לנמל ושילמה בזהב לבעל אונייה כדי שייקח אותם לארץ ישראל. הקברניט סירב בהתחלה לקחת את יונה הילדה, בגלל מחלתה המדבקת. אהובה שלמה לו עוד קצת כסף והבטיחה לו שיונה לא תצא מהקבינה (חדר) שבאונייה. הם הגיעו לנמל יפו ומשם המשיכו לשכונת שבזי שבתל אביב, שם שכרו חדר ויום אחרי כן כבר יצאו לעבוד והשאירו את סבתא יונה ואחותה הקטנה לבד.

הרופא המושיע

באחד הימים שכנה ראתה שיונה עיוורת והיא סיפרה לאמה שיש רופא שמטפל בילדים שחולים בגרענת ללא תשלום. סבתא אהובה לא האמינה לכך, היא אבל בחרה לבדוק אם זה נכון ונסעה לירושלים עם יונה ילדתה. הרופא הסכים לבדוק אותה וכשאיבחן את מחלתה הסכים לטפל בה וניתח אותה והחזיר לה את מאור עיניה!

נישואים כפויים

כשסבתא יונה התבגרה (בסביבות גיל 15) היא התאהבה בבחור, אך אחיה לא הסכים למערכת היחסים הזו והכריח אותה להתחתן עם סבא עזרא. סבתא יונה נישאה לסבא עזרא.

סבא עזרא ואביו, הרב מנחם בן עובדיה חתוכה, ושאר בניו, עזבו את תימן עקב פשיטת רגל של הרב מנחם חתוכה. פשיטת הרגל התרחשה לאחר ששדדו לו את הסחורה, ולכן הוא נאלץ לעזוב את תימן. הוא עבד בתפקיד של לבלר (פקיד) בנמל עדן. מכיוון שעדן הייתה תחת שלטון בריטי הרב מנחם חתוכה שלח את עזרא בנו הבכור ללמוד בבית הספר הבריטי. בזכות כך, כאשר עזרא עלה לארץ הוא ידע אנגלית מושלמת.

יונה ועזרא נישאו בשנת 1942 וסבא שאולי נולד בתאריך 29.3.1943 ולאחר מכן נולדו שלוש אחיותיו.

סבא שאולי ומשפחתו בצעירותו

ילדותו של סבא שאולי

ילדותו של סבא הייתה בעוני. המשפחה שרדה בקושי. עזרא אביו נעדר במשך תקופה כיוון שהיה חבר באצ"ל והוא נעצר על ידי הבריטים על פעילותו ונאסר בכלא יפו, אך הצליח להימלט ובמשך כשנתיים, 1946-1948, הוא היה באזור טבריה וצפת.

אחרי שקמה המדינה עזרא, אביו של סבא, חזר הביתה.

סבא שאולי גדל בבית מסורתי דתי, בתנאים לא קלים. בפרק זמן מסוים הם סבלו ממש מחרפת רעב. הסבל והייסורים היו גם בגלל האלימות של סבא רבא עזרא כלפי הילדים וכלפי אשתו יונה. עזרא לא ידע משהו אחר וחשב שככה צריך לנהל משפחה.

וזהו הסיפור על המשפחה של סבא שאולי.

הזוית האישית

הנכדה אביגייל: החוויה שלנו מכתיבת הסיפור הייתה מדהימה. למדתי הרבה על משפחתו של סבא והוא נהנה לספר לי את הסיפור. אני מאחלת שהסיפור שלו ייחשף לעיניהם של אנשים רבים ויגע בליבם.