מאגר סיפורי מורשת

סבתי סוזן (סוזי) נולדה במרוקו בשנת 1952. פירוש השם שלה הוא חיבור למקורות יהודיים, והשם מסמל צמיחה, פריחה ונוי. סבתי נולדה כבת שלישית למשפחה של שישה אחים.

בשנת 1970 סבתי התחתנה עם סבא שלי מאיר, ונולדו להם שני ילדים. אלו הדודים שלי אריה וגואל.

בשנת 1975, כשהיא בהיותה בת עשרים ושלוש, המשפחה החליטה לעלות לארץ ישראל. זה קרה בעקבות המצב הקשה שהיה במרוקו, באותה תקופה, ובעקבות עלייתה של המשפחה מצד סבי, לארץ ישראל.

כל המשפחה של סבתא שלי נשארה במרוקו, כי היה לה קשה מאוד לעזוב. בתקופה הזו לא היו טלפונים וקשה היה ליצור קשר, או לטוס, ולבקר, כי הטיסות היו מאוד יקרות.

באותה התקופה עקב מחסור בכסף סבתא שלי הלכה ללמוד הוראה, ולאחר מכן התחילה לעבוד בגן ילדים בקריית מוצקין ששמו היה גן פירס, ושם עבדה במשך חמישים ושתיים שנה.

בארץ נולדו לסבא וסבתא שלי שלושה ילדים נוספים: ליטל (אמא שלי), אייל ושי. כשליטל (אמא שלי) נולדה, הם עברו לבית משלהם, בית מרווח יותר עם חמישה חדרים, ועם שתי קומות הם גרו שם שלושים וארבע שנים.

כיום סבתא שלי בת שישים ותשע, השנה היא תחגוג יום הולדת שיבעים

אני רואה את סבתא שלי לפחות פעמיים בשבוע, ובדרך כלל בימי שישי, הם מארחים אותנו, או שאנחנו אותם, ואנחנו עושים יחד קידוש.

בנוסף, כל שנה סבתא שלי מזמינה את כל המשפחה, ואנחנו חוגגים אצלה את המימונה. המִימוּנָה הוא חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג. מקור המנהג הוא ברכה לשנה חדשה לאחר הפסח, וסימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה-18. מסורת החג נחוגה בישראל החל מ-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. ויקיפדיה

סבתא שלי הכירה לי את המאכלים המרוקאים, ולפעמים אני עוזרת לה להכין אותם. סבתא לימדה אותי את המשפט "לא לוותר גם אם קשה" משום שבתקופה שסבתא שלי עלתה ממרוקו, היה לה מאוד קשה והיא אף פעם לא ויתרה.

הזווית האישית

נועם: למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא שלי, והיה לי מאוד מעניין להקשיב לה.