מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור תיעוד אודות סבתא רבתא איטה  הרשקוביץ לבית גק.

משפחת גק התגוררה בעיר רובנה שבפולין מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. חייהם התנהלו על מי מנוחה עד לשנת 1936. בשנה זו אביה של סבתא רבתא שלי, אברהם גק, חש את האנטישמיות ואת רוחות המלחמה הולכות ומתחזקות. אברהם ז"ל החליט להעלות לארץ ישראל את בתו הבכורה, סבתא רבתא איטה (שאר אחיה היו צעירים מכדי לעלות לבדם). העובדה שאיטה היתה פעילה בליגה למען ארץ ישראל סייעה בהשגת כרטיס לאונייה לארץ ישראל.

בתאריך 02.08.1936 כשהיא מצויידת בסכום כסף שאביה שלח עמה, הגיעה איטה לארץ ישראל באונייה שבסיום הפלגתה עגנה בנמל חיפה, העיר אשר בה השתקעה. סבתי סבלה מגעגועים רבים למשפחתה. תחילה הצליחה לשמור על קשר באמצעות מכתבים אך עם התקדמות המלחמה נפסק הקשר. בהמשך נודע לסבתי כי בשנת 1941 כל משפחתה נספתה בשואה (משפחתה נורתה למוות ביערות). איטה ז"ל הבינה כי היא השורדת היחידה ממשפחת גק.

סבתי המשיכה בחייה ואף הקימה משפחה בישראל אך העצב והגעגועים על איבוד משפחתה מעולם לא הרפו. סבתי החליטה כי למען זיכרון משפחתה תסייע לעולים וכך עשתה. סבתי שיכנה בגג ביתה מעפילים שעלו לארץ ישראל ובכך נתנה להם תמיכה ראשונית עצומה עד להיקלטותם במשכן קבע.

הזוית האישית

דניאל: סיפורה של סבתא רבתא איטה נגע ללבי. איטה נאלצה לעזוב את משפחה החמה והאוהבת, את החברים ובכלל את נוף ילדותה ולעבור למדינה זרה לבדה. איטה הצליחה להקים בית ומשפחה בישראל על אף הידיעה הקשה מנשוא כי כל משפחתה נספתה בשואה. איטה אספה את עצמה ובנתה לעצמה חיים חדשים כדי לקיים את צוואתו של אביה – להמשיך לחיות.