מאגר סיפורי מורשת

מתן אבו עם סבא וסבתא (מצד אמא) מתעד את הסיפור המשפחתי

היום אני נמצא בבית של סבא וסבתא שלי. בחוץ גשום ואיזה כיף לשבת על הספה ולדבר עם סבא וסבתא על סיפור חייהם. לסבא שלי קוראים יבגני והוא נולד בתאריך 7/3/1955 בעיר גומל שבמדינת בלרוס. לסבתא שלי קוראים אירנה והיא נולדה בתאריך 23/12/1955 גם כן במדינת בלרוס.

סבא וסבתא סיימו בית ספר תיכון בשנת 1972, ובשנת 1973 סבא סיים בית ספר הנדסאים ואז התגייס לצבא הרוסי ולאחר שנתיים השתחרר ב-1975. תפקידו בצבא היה לוחם בפלוגת טנקים. לאחר שירותו הצבאי הוא התקבל לטכניון, וסיים את לימודי הנדסת חשמל בשנת 1981. לאחר סיום הלימודים סבא עבד במפעל שמייצר מכונות לחקלאים.

תמונה של סבא שלי במדי הצבא הרוסי

לאחר סיום בי"ס התיכון בשנת 1972, סבתא שלי אירנה התקבלה ללימודי רפואה וסיימה את הכשרתה בשנת 1981 עבדה בתור רופאת משפחה.

סבתא אירנה בצד שמאל, במהלך לימודי הרפואה

בשנת 1980 סבא וסבתא התחתנו ובשנת 1981 נולדה אמא שלי, גלינה, בחודש אפריל. המשפחה התגוררה בעיר גומל. בשנת 1986 התרחש אסון בעיר צ'רנוביל. כור גרעיני שהיה בעיר התפוצץ וגרם לקהילה לברוח מהאזור. המשפחה של סבא וסבתא עברו להתגורר בעיר מונצ'גורסק שנמצא בחצי אי קולה שבצפון רוסיה. בעיר הזו סבא שלי עבד במפעל שמייצר מתכות מיוחדות כגון: קובלט, ניקל, נחושת, אלומיניום ועוד. ואילו סבתא שלי עבדה כרופאה בקופת חולים בעיר.

אמא שלי (במרכז התמונה) משחקת בשלג בעיר מונצ'גורסק

בשנת 1990 המשפחה עלתה לארץ ישראל. הם היו באולפן ללימוד שפה העברית וסבא התקבל בשנת 1991 לעבודה בתור טכנאי חשמל במפעל ששייך לצה"ל. הוא עבד שם במשך 29 שנים עד יציאתו לגמלאות בשנת 2020.

המשפחה של אמא שלי בשנת 1991, אחרי העלייה לארץ ישראל

סבתא שלי התקבלה לעבוד בקופת חולים "לאומית" בתור רופאת משפחה במשך 24 שנים עד יציאתה לגמלאות גם כן. כיום סבא וסבתא גרים במוצקין וכל סוף שבוע אני בא לבקר אותם ואוכלים ארוחת ערב ובשבתות אני לעיתים הולך עם סבא לדוג דגים.

סבא וסבתא כיום

חפץ מהעבר – עובר מדור לדור

סבא רבא רבא, ששמו היה זאבל, נולד בשנת 1892 בעיר גומל במדינת בלארוס. סבא רבא רבא היה איש צבא בברית המועצות. בשנת 1924 הוא רכש שעון מיוחד. השעון שבתמונה הועבר מדור לדור כמזכרת.

השעון – מזכרת שעוברת 100 שנים במשפחה

השעון עבר מזאבל לרוברט (אבא של סבא שלי), וממנו לסבא יבגני ששומר עליו עד היום. השעון בן כמעט 100 שנים וניתן לראות אותו בתמונה המשותפת שלי עם סבא.

סבא רבא רבא- זאבל

סבא רבא- רוברט

אני וסבא במסגרת המפגשים של תיעוד הסיפור, מכינים ביחד מתכון משפחתי "דרניקי" – לביבות

האישית

מתן הנכד: חוויתי הייתה מעשירה, כיפית ומלמדת. נחשפתי להמון מידע על משפחתי שלא ידעתי קודם.