מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייה, תקומה והישרדות

סבתא טובה והנכד ירדן
סבתא טובה בשנת 1969 בחיל המודיעין
מחנה העבודה סוביבור וילדותי בארץ ישראל

שמי טובה לוי נולדתי בשנת 1952 בישראל, בת להורים פולניים ניצולי שואה שעלו מפולין לישראל בשנת 1948 עם קום מדינת ישראל. יש לי אח קטן אחד בשם אברהם וגדלנו בתל אביב יפו. בגיל חמש עברנו לגור בבת ים את ילדותי העברתי בבת ים.

אבי עבר את השואה וכל משפחתו נספתה בשואה הוא נמנע מלספר מילה על השואה ,מכיוון שהוא רצה שנעבור ילדות שמחה וטובה. הסיפורים הגיעו טיפין טיפין בעיקר בימי הזיכרון לשואה ולגבורה. כמו כן אבי נהג לקחת אותנו לאנדרטת הזיכרון לחללי מחנה העבודה סוביבור. היה לו חשוב לקחת אותי למשפט אייכמן שנאשם ברצח העם היהודי בשואה, בתום המשפט נגזר דינו לתלייה למוות.

את ילדותי העברתי עם חברות שחלק גדול מהוריהן היו ניצולי שואה. מידי פעם שמעתי את הוריהן שבוכים וצועקים בלילות וזקוקים לטיפולים נפשיים. אבי דאג שנגדל עם אהבת המולדת.

הצטרפתי לתנועת הנוער "הצופים". בילדותי שיחקתי עם חברי בטיפוס על עצים, מחבואים, איסוף בולים ועוד משחקים כיפים.

אבי, משה למפל, עלה לארץ וגויס לצבא ונלחם בהרי ירושלים למען תקומת ישראל. לאחר שחרורו מהצבא היה קבלן ובנה בתים בארץ.

אבי בשירות הצבאי עם קום המדינה

תמונה 1

השירות הצבאי בחיל המודיעין

התגייסתי לצבא ליחידת מודיעין בצפון כפקידה. באחד הימים במהלך השירות שלי ביחידת המודיעין עצרתי בצומת שהיו אמורים לאסוף אותי ממנה לבסיס. לא אספו אותי כי לא זיהו אותי בגלל שהייתי חדשה. לאחר מכן ניגש אלי בחור שגר בסביבה והציע לקחת אותי לבסיס. חשדתי שהוא איש ביטחון ולא הסכמתי, אבל הוא שכנע אותי להסכים שהוא ייקח אותי רק חצי דרך והוא עשה בדיוק כפי שאמר ולקח אותי חצי דרך. כשהגענו הוא ביקש את הטלפון של הבסיס. הכרנו, התחתנו ועד היום אני חושבת שהוא איש ביטחון…

סבתא טובה בשנת 1969 כשגויסה לחיל מודיעין

תמונה 2

בסיום השירות הצבאי שלי פרצה מלחמת יום הכיפורים. חלק גדול מחיילי היחידה עלו לרמת הגולן ונפלו בקרב. לאחר מכן השתחררתי מהצבא. נפגשנו מדי פעם ביחידה והעלינו זיכרונות מהשירות שלנו, על החיילים שנפלו בבסיסי המודיעין בחרמון. יהי זכרם ברוך.

לזיכרם של בני משפחתי שנספו בשואה בסוביבור

לזיכרם של בני משפחתי שנספו בשואה האיומה, שחור עמנו, נטבחו במחנות המוות בסוביבור: סבא שלי יהושוע למפל שגר במולדובה שבפולין הוא, אשתו ושמונת ילדיו נספו במחנה סוביבור. אבא שלי משה נמלט ממחנה המוות סוביבור ונלחם עם הפרטיזנים ביערות. בשנת 1948 (קום המדינה) הוא עלה לישראל נלחם במלחמות ישראל. הוא היה בין הלוחמים שלחמו על ירושלים בלטרון. הוא הצליח מאובדן להקים ולבנות מדינה, והם צמחו לתקומה, לגבורה ולחיים. הוא הצליח מאובדן להקים ולבנות מדינה והם צמחו לתקומה, לגבורה ולחיים.

הזוית האישית

ירדן הנכד: במהלך התוכנית שנינו נפגשנו יותר מארוחת ערב, למדנו דברים על עליה, הישרדות, תחביבים ועוד. סבתא למדה יותר להשתמש במחשב ואני הבנתי טוב יותר את הסיפור של השורשים שלי. נהנו להשתתף בתוכנית והחוויה תישאר בזיכרוננו ואשתדל להעביר אותה לדור הבא.

סבתא טובה: ירדן הוא נכד שני שאיתו אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי. אני מתרגשת מחדש שוב. הנושא מקרב מאוד ויוצר קשר נוסף יחד עם חוויה מיוחדת. ירדן מוכשר וביישן. בזכות התוכנית הוא נפתח, התעניין וגילה את שורשיו. מיזם מצויין וחשוב. תודה בשם ירדן וסבתא טובה גם לעדנה הספרנית.

בשנת 2013, לפני עשר שנים השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי מור חזן, בבית הספר האנתרופולוגי בראשון לציון – נאות אשלים. יחד תיעדנו את הסיפור: "שיר הפרטיזנים".

מילון

טיפין טיפין
מהמילה "טיפה" זה אומר קצת קצת.

סוביבור
סוֹבִּיבּוֹר (בגרמנית: Sobibor; בפולנית: סוֹבִּיבּוּר Sobibór) היה מחנה השמדה בגליל לובלין בגנרלגוברנמן, שבפולין הכבושה, שפעל בשנים 1942–1943. המחנה שכן לצד מסילת הרכבת בקו חלם-ולודבה ונקרא על שם כפר סמוך. במחנה זה נרצחו בין 170,000 ל-250,000 בני אדם. למעט כמה מאות צוענים, כל הנרצחים במחנה היו יהודים. סוביבור היה אחד משלושה מחנות המוות שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד", שמטרתו הייתה חיסול היהודים בשטחי הגנרלגוברנמן בפולין (שחולקו למחוזות ורשה, לובלין, קרקוב, ראדום ולבוב). (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כי נדרו נדר... לזכור ולעולם לא לשכוח... "עם ישראל חיי!!! אחים זה לזה."“

הקשר הרב דורי