מאגר סיפורי מורשת

שמי רואי אשל,  וזהו סיפור חייה של סבתי האהובה טינה. סבתא נולדה בשנת 1958 בשם טינתין, בקיצור טינה, בעיר קרלי בגאורגיה (ברית המועצות לשעבר).

סבתא טינה מספרת על ילדותה בגאורגיה

"הילדות שלי עד גיל 15 חיינו בגאורגיה. הילדות שלי היתה מאושרת כי הייתי בקרב הילדים מאוד "מקובלת". הייתי תלמידה מצטיינת ולמרות היותי יהודיה מאוד אהבו והעריכו אותי.יש לי זכרונות מאוד טובים מסובבי שרובם היו נוצרים".

סיפור העלייה ארצה

בשנת 1973 סבתא הייתה בת 15 ברית המועצות פתחה את "שער הברזל" שההורים שלה והם החליטו לעלות לארץ.  סבתא מספרת: "הנסיעה התחילה ברכבת עד גבול רוסיה לעיר ברסט ושם שהינו שבוע כדי שביקורת הגבולות בדקו את תכולת המסע שלנו, שילמנו 500 דולר לכל נפש כדי שיאשרו לנו לעבור את הגבול".

בתאריך 5 באוקטובר הם טסו לוינה ושם  נודע להם שפרצה מלחמת יום הכיפורים. הם נשארנו בוינה לסופ"ש. זה היה בתקופת 'פתיחת שער הברזל' ".

סבתא ממשיכה ומספרת: "ב- 7 לאוקטובר הגענו לארץ וגרנו אצל הדודה תשעה חודשים. בערב הראשון ירדנו למקלטים כי היו טילים. בתקופה שגרנו אצל הדודה לא למדנו לדבר עברית".

מכיוון שהם היו שייכים לחברה הדתית אבא של סבתא לא הסכים שתלך ללימודים בתיכון אז סבתא למדה בקורסים. הנהלת חשבונות ומזכירות והיא התחילה לעבוד במפעל.

הקמת משפחה בארץ ישראל

בשנת 1975 סבתא התחתנה ועברה לגור עם סבא בלוד. בשנת 1977  נולדה אמי. בשנת 1979 נולד אחיה משה ובשנת 1986 נולד אחיה מני.

החלום הגדול של סבתי היה ללמוד באוניברסיטה אבל עקב העלייה לארץ החלום הזה נקטע ואימא שלי ודודי עשו תואר אקדמאי והיא הגשימה את החלום דרכם.

היום סבתא גרה באשדוד ויש לה עשרה נכדים שסבתא מפנקת אותם במאכלים גאורגים מסורתיים.

הזוית האישית

רואי אשל: היה לי כיף שסבתא הגיע לבית הספר וסיפרה לי על ילדותה ועליתה בארץ, ושמעתי דברים חדשים על העבודה. לסבתא היה כיף לספר לי את קורות חייה ומשפחתה.