מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד לוי, נולדתי בשנת 1935 במרוקו.

הילדות במרוקו הייתה קשה, לא היו רכבים או אוטובוסים, היינו הולכים לבית הספר מרחק רב מאוד ברגל עם תיקים כבדים מאוד.

הסוכנות היהודית חיפשה נערים יהודיים במרוקו כדיי שיעלו לארץ ובעתיד יתגייסו לצבא ויעזרו לבנות את המדינה.

הפנייה הייתה לנוער. הסוכנות היהודית גרמה לנו לרצות לעלות לארץ ישראל, באמצעות שכנועים רבים והסברים שהם העבירו לנוער אצלנו (במרוקו). אנחנו הנערים ביקשנו מההורים שלנו שיתנו לנו אישור לעלות לארץ ישראל כי רצינו להיות חלק מהצבא ולגור בארץ ישראל. המבוגרים לא רצו שנעלה לארץ ישראל, אך בכל זאת עלינו לארץ. משום שרוב המשלחות שעלו לארץ היו של נערים כמונו, היינו בערך בני אותו גיל וידענו איך להסתדר אחד עם השני.

בשנת 1949, בגיל 14, עליתי ממרוקו בעליית הנוער, לבדי לאחר שעזבתי את הוריי שנשארו במרוקו. הגעתי לצרפת ביחד עם המשלחת ממרוקו ושם התיישבנו. בצרפת למדתי לדבר צרפתית ולאחר חצי שנה שהתיישבנו שם עלינו לארץ.

בשנות החמישים המצב בארץ לא היה טוב כל כך. כשהגענו לארץ, הגענו לחוות הנוער בחיפה. לאחר שבועיים הגענו להדסה ומשם לקחו אותנו לקיבוץ דן. חיינו בקיבוץ שלוש שנים ולאחר מכן התגייסתי לצבא.

בצבא, התגייסתי לחטיבת גבעתי ושם שמרתי על גבולות מצריים ועל גבולות ירדן. חברים רבים שלי מהחטיבה נפצעו ונהרגו בפיגועי טרור שהתרחשו בגבולות. לאחר שנתיים וחצי ששמרתי על גבולות מצריים וירדן לקחו את החטיבה שלנו לירושלים. בשנת 1956 השתחררתי מהשירות בצבא ולא ידעתי לאן ללכת, אז חזרתי לקיבוץ דן ואחרי חודשיים שלא ידעתי מה לעשות, החלטתי להתגייס למשמר הגבול. חשבתי שאני אוכל להרוויח שם כסף כדיי לחזור לבקר את ההורים שלי שנשארו במרוקו. במהלך השירות שלי במשמר הגבול הסתובבתי באחד מהישובים ושם הכרתי את מתילדה, אשתי, התאהבנו והתחתנו.

לאחר החתונה שלי ושל מתילדה התיישבנו במושב ונולדנו לנו שלושה ילדים. במושב שבו גרנו עבדתי בחקלאות אך המצב הכלכלי שלנו היה קשה מאוד ולכן לאחר שבע שנים שעבדנו בחקלאות שהייתה קשה מאוד, החלטנו לעזוב את המושב ולעבור לגור באשדוד. לאחר שעברנו לגור באשדוד התחלתי לעבוד בבניית הנמל ולאחר שבנייתו הסתיימה התחלתי לעבוד בנמל במחלקת ים, בניהול כניסת ויציאת אוניות מהנמל. העבודה בנמל הייתה קשה מאוד, הייתי צריך לקום כל יום מוקדם כדיי להגיע לעבודה ושם היינו עובדים שעות רבות. היינו יוצאים לעבוד בים גם בקיץ החם וגם בחורף הקר והיינו חולים המון פעמים בגלל הקור בחורף.

עבדתי בנמל 35 שנים ובמהלך עבודתי קרתה לי תאונת עבודה קשה ובה נפצעתי ברגל פציעה קשה מאוד שגרמה לי להפסיק לעבוד בנמל והיא עד עכשיו משפיעה עליי.